תם עידן הביטחון האישי
לגל האלימות הנוכחי יש גורמים ברורים וידועים, אלא שהמדינה מעדיפה לטמון את ראשה בחול, לחשוב על איראן ולקוות שהבעיות ייפתרו לבד
אז נכון שאין להפחית מאחריות המשטרה להבטיח את ביטחוננו האישי, אבל הבה נניח לרגע בצד את סוגיית המשטרה שבשל הזנחת המנהיגות הלאומית לאורך זמן הפכה לקטנה וחלשה, וגם נתעלם לרגע מכך שבמוקדי 100 ובניידות הסיור שאנשיהן אמורים לשלוט ברחובות ולמגר את הפשע ניתן למצוא לא אחת במקום שוטרים מקצועיים, עתירי ניסיון וחדורי מוטיבציה, ילדים וילדות שאת שירותם הצבאי עושים במשטרה והם חסרי כל ניסיון וידע, ומתנדבי משמר אזרחי שעם כל הכבוד אינם באמת שוטרים.
ראוי להתעלות לרגע מעל הנוהג הקבוע של האשמת המשטרה בכל תחלואינו ולהתייחס באופן רציני יותר לסיבות האמיתיות למצבו העגום של הביטחון האישי בישראל. ישנם כמה מחוללי אלימות מרכזיים, ומתוכם ראוי להתמקד בשלושה.
הראשון הוא מדורת השנאה בקרב ערביי ישראל, בעיקר בקרב הצעירים שבהם, כלפי מדינת ישראל ואזרחיה היהודים, שהפכה מזמן לשריפת ענק. מפאת החשש להיות מואשמים בגזענות, מעדיפים גם אלו המכירים היטב את העובדות היבשות לא לדבר בגלוי על הנתונים הסטטיסטיים, אבל האמת חיה ובועטת.
לאפשר למשטרה להתחזק
מעורבות המגזר הערבי בפשיעה ובאלימות גבוהה מאוד, והתסכול והשנאה הם דלק רב עוצמה. עליבות הטיפול הממשלתי בבעיה הקימה עלינו מחולל אלימות מאיים שרק הולך ומתרחב. ככל שחולף הזמן - והמדינה עומדת מהצד ולא מסכימה לראות בעיניים פקוחות שלא הפצצה האיראנית היא האיום, אלא הפצצה המתקתקת שנמצאת כאן היא הסכנה - מחולל האלימות הזה צובר עוד ועוד כוח.
באשר למחולל האלימות השני: לא מצפון תיפתח הרעה. היא נפתחה מדרום, עם גל עצום של מסתננים מאפריקה שחדרו וממשיכים להגיע לתוככי ישראל באין מפריע, בעוד מנהיגינו מדברים ומבטיחים.
אבל דרום תל אביב נכבשה, אילת נפלה, ולמספרים המפחידים של מסתננים שאינם מרגישים שום מחויבות למדינת ישראל ולחוקיה יש תוצאה. שום סכר לא יוכל לעצור את שיטפון האלימות
הצפוי לנו מהאלפים שחיים כאן בתנאים לא אנושיים, בעוד הנהגת המדינה מעדיפה להאמין שהבעיה תיפתר איכשהו מעצמה.
מחולל אלימות שלישי, שגם הוא התפתח באין מפריע, הוא האלכוהול. במהלך השנים האחרונות הלכה והתפתחה תרבות שתיית האלכוהול בישראל לממדים מפלצתיים. כמות השותים גדלה, וגילם הלך וירד. השכרות הפכה למגפה רחבת היקף, עד כי היא קשה ומסוכנת יותר אף מתופעת השימוש בסמים. והמדינה רואה ושותקת. אין מערכת הסברה לאומית מקצועית, אין אכיפה ראויה, אין טיפול שורש בפיצוציות שבהן נמכרים אלכוהול וסמים לכל דורש.
אז עכשיו, כשיש קואליציה שגודלה הופך את המושג דמוקרטיה אמיתית לאוורירי משהו, הגיע הזמן לטפל ברצינות במחוללי האלימות, ואולי אפילו לתת למשטרה את הכלים להתחזק.
הכותב הוא ניצב משטרה בדימוס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם