מה פרויד היה אומר עלינו
מפחיד לחשוב שיש אנשים הקושרים בין שדייה של האם המיניקה שהופיעה על שער המגזין טיים לבין פורנוגרפיה ותועבה. זה מפחיד, כי אין שום דבר סקסי באם מניקה
(ספוילר: אין לי עניין בהנקה או הורות כרגע. הפוסט הזה עוסק במוסר, או נכון יותר - בהתרופפותו).
תגובות שונות ומשונות נכתבו על התמונה והכתבה שמאחריה, העוסקת בעקרון "ההורות המקרבת" (להבנתי, מדובר בתת-ענף מרוכך של עקרון הרצף השנוי במחלוקת). סוג מסוים של תגובות הוא שהוביל אותי לכתוב. תגובות צרות המכנות את התמונה, כשלעצמה, "גועלית ודוחה", הן שגורמות לי לתמוה מה לעזאזל השתבש כאן.
כדי להבהיר את הנקודה, אציע לסווג את המתבוננים "הנגעלים" באופן הבא: במקרה הטוב, אכן מרגישים חלק מן המתבוננים בתמונה תחושת גועל ודחייה. אותה תחושה שעוברת בנו כשאנחנו נתקלים נניח בג'וק בחדר המדרגות.
יסלחו לי הקוראים על חוסר הסבלנות, אבל אין לי את היכולת להשיב לתחושות מסוג זה. אני חושבת שמדובר במתבוננים הלוקים בחשיבה פשטנית (ויכולת תיאור פשטנית עוד יותר) ואני נוטה להאמין שמתבוננים מסוג זה נוטים לסווג את הווסת הנשית כ"מגעילה" אף היא. שיהיה. אמא טבע היא כנראה סוטה.
במקרה הפחות טוב, השימוש במושג "גועל" בהקשר של תמונת האם המיניקה, מקורו בבלבול מסוים ותפקידו לבטא תחושות מעט שונות. תחושות של בושה ורגשות אשם המתפתחים בקרב מתבוננים מסוימים, כל אחד מסיבות השמורות עמו, אולם קטונתי מניתוח פסיכולוגי של סוגייה מורכבת זו.
הדחקת יצרים מובילה לפרשנות מחפירה
במקרה הגרוע והוא המעניין לדעתי, אין מדובר בגועל כלל וכלל. מדובר בשיפוט מסדר חברתי אחר - חרדה מוסרית, שכן אותן תגובות "נגעלות", בחלקן הגדול, קושר בין שדייה של האם המיניקה לפורנוגרפיה, לתועבה. זה באמת מפחיד.
זה מפחיד כי אין שום דבר סקסי באם מניקה. נקודה.
זה מתגבש לכדי חרדה כי אנחנו אולי לא מסוגלים לתאר ממה נובע הפחד, אבל אנחנו מבינים ש"משהו כאן לא בסדר". אלא שלגבי אותו מתבונן חרדתי, "מה שלא בסדר" לא קשור באם או בילד, ולא בשד החשוף.
"מה שלא בסדר" זה עצם הענקת הפרשנות הסקסיסטית לסיטואציה אבולוציונית מטיבה. הסטייה האמיתית במלוא הדרה. הענקת פרשנות סקסיסטית לתמונת אם מיניקה היא בסופו של יום עוד ביטוי להגדרת המוסר בתרבותנו המשגשגת.
כי אין
שום דבר סקסי באם מניקה. נקודה.
בחלק מאותן תגובות שונות ומשונות לתמונת האם המיניקה גם עולה חשש לגורל הילד וציפייה כי יצמח להיות אדם אכזר. החשש שלי הוא מעט שונה. יניקה לא קשורה בדחפים מיניים, או בכל דחף באשר הוא, היא אינסטינקטיבית.
להבדיל, דחף - תוצר של גירויים פנימיים המעמידים בפני הנפש דרישה לעשיית מעשה לשם סיפוק - נחשב כמנוע לפעולה האנושית. לאלו שעדיין רואים בתמונה הילד היונק סטייה מינית אומר, כי דחף פועל בצורה קבועה ומתמדת ו"לא תועיל כנגדו שום בריחה", אלא התמודדות יסודית עם שורשיו. הדחקת יצרים היא שהובילה את התרבות שלנו לפרשנות המחפירה הזה מלכתחילה.
ובמילים אחרות, פרו ורבו ומלאו את הארץ. זו מצווה. אם גם זה לא עוזר, לכו לטיפול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם