פחד ברחובות תל אביב, כמו בימים של בני סלע
מקרי האונס הקשים בתקופה האחרונה החדירו תחושה של מועקה בעיר ללא הפסקה. "כל אחד הוא אנס פוטנציאלי", מספרת מעיין בת ה-18
משהו רע עובר על תל אביב. מעיב, מכביד, לא נעים. שני מעשי האונס האחרונים הקפיצו את מפלס הפחד. החשודים במעשי האונס נתפסו, אבל תחושת הביטחון לא שבה. "לא רציונלי", אמרה לי אתמול מורן.
משהו שבא מהבטן, לא מהראש. הפחד שאת תהיי הקורבן הבא. ההרגשה שאין מקום בטוח. לא בצפון, לא בדרום, לא בשירותים ולא בחניון. לא יחד, ובטח לא לבד. מעיר בלי הפסקה הפכה תל אביב לעיר עם מועקה.
שנתיים, אולי יותר, שכב הגז המדמיע של יוליה בשידה ליד המיטה. ביום שבת היא החזירה אותו לתיק, ומאז היא מתרגלת מה תעשה אם יופיע אנס.
כל גבר חשוד
זו עיר בלי הפסקה שמאטה את הקצב. מתבוננת סביב. אם אתה לא מפחד על עצמך, אתה מפחד על הילדה שלך, אומר לי דורון. או על הילד שלך. הוא אב לילדה בת .14 עד לפני שבוע נתן לה לחזור ברגל בערב מהצופים. השבוע כבר התגייסו כמה הורים להסעה מאורגנת. "הילדות מפחדות", הוא אומר.
כבר היו דברים כאלה בעיר, אבל עכשיו המסה מנצחת. "אני מרגישה שאני הולכת יותר מהר, כמעט רצה", מספרת מעיין. "כל גבר שמסתכל עליי נראה לי חשוד". היא בת 18, לפני גיוס, לומדת לבגרויות. בגיל של הנערה שנאנסה בגן העיר. "כל אחד הוא אנס פוטנציאלי", היא אומרת. "נהייתי פסיכית. השיקול
בטוח או לא בטוח הוא שקובע את מקומות הבילוי שלי. ומקום ממש בטוח אין".
אמהות עם תינוקות בעגלות, קבוצה של נערות יושבות יחד, שתי מלצריות בהפסקת סיגריה. ליד גן העיר מדברים על "הפחד" ואומרים שזה יכול לקרות בכל מקום. חוזרים על תיאור הזוועה. הפרטים הקטנים: גיל הקורבנות, איך זה קרה. "הרסו לה את החיים", הן אומרות, "מסכנה. ומסכנים ההורים שלה". ויש גם כעס: "מי נתן לאנס להיכנס לכאן".
לפני יותר מעשור הסתובב באותם רחובות האנס הסדרתי בני סלע. גם אז תל אביב עצרה נשימה. עד שנתפס. עכשיו של אביב מסדירה את הנשימה לפני שתחזור שוב לקצב. עד האירוע בא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם