כמה שווים חיי הזולת?
מי שחותם על כרטיס אדי ותורם דם – לא יפגע ויברח; הוא גם לא ינהג בהשפעת אלכוהול; לא יפתח בקטטה בכניסה למועדון ולא ידקור אדם אחר. כך אפשר לצמצם את תופעת האלימות בישראל
כל מי שנוסע בכבישי ישראל יודע זאת היטב. האלימות כאן היא עניין שבשגרה. אי אפשר לפתוח את היום בלעדיה. היא מתחילה במה שרואים על המסך ומתגלגלת למה שרואים ברחוב, ולהפך. כולנו עשויים לפגוש אותה – כשאנחנו יוצאים לקניות, נוסעים לעבודה, או סתם יוצאים לבלות.
אם זה היה אוסף של מקרים בודדים, ניחא. אבל כשכותרות העיתונים ואתרי החדשות מתחילים לנסח את עצמם במונחים של "על רקע גל האלימות" וכו', ברור שהתגובה הממלכתית היא רק עניין של זמן.
ומה הפתרון שמציעים לנו? תגבור משטרתי, או ליתר דיוק, "הקדמת פעילות האכיפה שתוכננה לחודשי הקיץ ותגבור מוקדי הבילוי כבר מסוף השבוע הנוכחי". כלומר, מה שמערכת החינוך וההורים אינם מצליחים לעשות – תעשה המשטרה. אבל גם לזה יש גבול. למשל, לא ברור איך התגבור המשטרתי במוקדי הבילוי היה עוזר במשהו לגדי וייכמן, שנדקר למוות מתחת לביתו על ידי נער בן 18. גם תוספת של 1,000 שוטרים לא תעזור לנוכח זלזול משווע כל כך בערך חיי אדם.
קחו את הילדים והראו להם איך אתם חותמים על אדי
כמו תמיד, הפתרון הוא לא בשוטרים, אלא בחינוך. ובמילה "חינוך" אינני מתכוון להצלחה במבחני המיצ"ב, אלא לחינוך ממש, פשוטו כמשמעו, חינוך לערכים כמו ערך חיי האדם וכו'. אבל מכיוון ש"חינוך" היא מילה גדולה, ואנחנו נוטים להאשים בעזרתה את כל העולם, רק לא את עצמנו, אני מציע להלן שתי פעולות פשוטות שכל אחד יכול ליישם על עצמו ועם משפחתו, ובכך לקחת חלק חשוב בצמצום תופעת האלימות: לחתום על כרטיס אדי ולתרום דם.
מה הקשר?, תשאלו. ובכן, התזה פשוטה מאוד: מי שחותם על כרטיס אדי ותורם דם – לא יפגע ויברח; הוא גם לא ינהג בהשפעת אלכוהול; לא יפתח בקטטה בכניסה למועדון ולא ידקור אדם אחר רק מפני שביקשו ממנו להנמיך את הווליום.
מי שתורם מדמו כל שלושה חודשים לאנשים שהוא לא מכיר (שהדת, המוצא או הלאום שלהם עשויים להיות שונים משלו), לא יבזבז את ה"השקעה"
שלו בקטטה מיותרת במועדון. באותו אופן, מי שחותם על כרטיס אדי מצהיר הלכה למעשה שחיי הזולת יקרים לו. ומרגע שחתם הוא נושא את הכרטיס עמו לכל מקום ומזכיר זאת לעצמו ולאחרים.
ביום שני, 4.6, יתקיים זו השנה השנייה ברציפות "יום הצלת חיים ארצי". יום זה יוקדש לחתימה על כרטיסי אדי, לתרומות דם ולמגוון נוסף של פעולות מצילות חיים. ב-4.6 יש לכולנו אפשרות להתנגד לגל האלימות הנוכחי; הזדמנות לתקן, ולו במעט, את מה שנפגם, ואולי למנוע במשהו את הגלים הבאים.
קחו את הילדים שלכם למוקד ההתרמה הקרוב למקום מגוריכם. הראו להם איך אתם חותמים על כרטיס אדי, ואחר כך תעמדו איתם בתור לתרומות דם. ואם התור יהיה ארוך מאוד, אל תגיבו באלימות, אל תתעצבנו. תחייכו ותגידו לילד שלכם: "אתה רואה, ככה זה בישראל, כל כך הרבה אנשים עומדים בתור כדי להתנדב".
הכותב הוא מנהל תוכן בארגון שגרירי רוטשילד, מיסודה של קרן רוטשילד קיסריה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם