לא הבעיה אלא חלק מהפתרון

ההאשמה המוטחת בארגוני זכויות-האדם בנוגע למסתננים, כאילו הם מסכנים את אופייה היהודי של ישראל, מגוחכת. דווקא הדאגה לפליט מאששת את מהותה היהודית של המדינה

רחל ליאל | 27/5/2012 14:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
השיח הציבורי סביב הפליטים ומבקשי המקלט בישראל שוב נצבע בצבעי שחור-לבן. במקום דיון רציני וחיפוש אחר פתרונות אמיתיים לסוגיית הפליטים ולמצוקת תושבי הפריפריה ושכונות דרום תל-אביב, נקלענו למהומה מתלהמת, להטחת האשמות גורפות במבקשי המקלט ("כולם פושעים") ובארגוני הסיוע ("מסכנים את אופייה היהודי של המדינה"). האם ניתן בכל זאת להתגבר על הסיסמאות רוויות השנאה ולהתמודד עם הבעיה?

ראשית, חשוב לומר כי המצוקה שחשים תושבי אילת, ערד, אשדוד ושכונותיה הדרומיות של תל-אביב היא אמיתית ומחייבת מענה. ממשלת ישראל, בהובלת שר הפנים, ממהרת להאשים את מבקשי המקלט עצמם. כאילו רק עם בואם החלו תושבי הפריפריה של ישראל סובלים מאפליה ומקיפוח. אך מי כמו השר ישי אמור לדעת, שאפליית וקיפוח השכבות החלשות החלה עשרות שנים לפני שהפליט הראשון חצה את הגבול מסיני.

לו הממשלה הייתה באמת מעונינת לסייע לפריפריה, היו יכולים לעשות זאת מזמן. וכי מי מונע מהם להזרים כבר מחר תקציבים משמעותיים לערים ולשכונות המשוועות לסיוע? עושה רושם כי המאמץ לשסות את תושבי הפריפריה במבקשי המקלט, כאילו הם האחראים הבלעדיים למצב, אינו אלא ניסיון להסתיר מאחורי הזרים את הזנחתה המתמשכת של הפריפריה העירונית והחברתית. מעבר לכך, שנאת זרים משמשת במדינות רבות בעולם מכשיר יעיל מאין כמוהו להגעיש בו יצרים ולשווק פחד ושנאה.
קצת סדר בעובדות

מגוחכת במיוחד ההאשמה המוטחת בארגוני זכויות-האדם, כאילו הם מסכנים את אופייה היהודי של מדינת-ישראל. למרבה האירוניה, האמת דווקא הפוכה; הדאגה לפליט ולנרדף היא זו המאששת את מהותה היהודית של המדינה. וקולותיהם הצורמים של שונאי הזרים, הם אלה המחבלים במאמצי המדינה לשמור על צביון וערכים יהודיים. הם אלה העושים אותנו לעם שונא-זרים ואטום לסבל הזולת.

מעבר לכך, כדאי גם לעשות מעט סדר בעובדות: ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית להגנה על פליטים - אמנה שנוצרה במידה רבה כלקח משואת יהודי אירופה. לפי האמנה, אין לגרש פליט למקום שבו נשקפת לו סכנה. כ-60 אחוז מהמכונים אצלנו "סודנים", מגיעים מאריתריאה - מקום שהוגדר בפי סגן שר החוץ דני איילון כמקום ש"החוזר לשם נתון בסכנה, כולל סכנת מוות".

ועל כן, גם האמנה הזאת, גם נציבות האו"ם לפליטים,

וכמובן גם המוסר והעבר היהודיים, קובעים כי מבקשי המקלט הללו מצויים בסכנה ולכן אסור באיסור חמור לגרשם לארצם.

גם ההאשמות כאילו מבקשי המקלט שטופים כולם בעבריינות, אינה עומדת במבחן העובדות. על-פי נתונים שהביאה מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר שירלי אברמי, שיעור העבריינות בקרב מבקשי המקלט, נמוך משמעותית משיעורו בקרב האוכלוסייה הישראלית.

חרף כל ההפחדות והאיומים, בהחלט אפשרי למצוא מענה של ממש גם לתושבי הפריפריה וגם למבקשי המקלט. מעמדה של ישראל איתן דיו להסדיר את מעמדם של אותם מבקשי מקלט העומדים בקריטריונים ולגבש סוף סוף מדיניות הגירה רשמית; ובמקביל להשקיע מסיבית בתשתיות למען תושבי הפריפריה והשכונות. הארגונים החברתיים, המסייעים לפליטים, הם שותף ראוי ומנוסה בדרך להגשמת פתרון ברוח זו לטובת כולנו.

הכותבת היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים