די לחטטנות

הדלפת רגעים אחרונים של אימה או מוות זו חוצפה ורשעות. כשהדברים קורים באישור המשטרה ומד"א, החטא מקומם שבעתיים

שרי מקובר-בליקוב | 28/5/2012 5:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ב-98' נרצח תושב ירושלים בידי בני מיעוטים בעת שקיים עמם יחסי מין. המשטרה צפתה במצלמות האבטחה שהותקנו בדירתו, וכך הצליחה להניח ידה על האשמים. שיכורה מההישג, העבירה לכלי התקשורת את סרטי המין והרצח.

תיעוד רגיש, אישי ביותר, שהיה מיועד לעיני החוקרים בלבד ולצפייה רגישה ומכבדת, נמסר לעיתונאים שמיהרו לפרסם את התמונות המביכות. כדי להכשיר את המעשה הנפשע הונחו משבצות שחורות קטנות על עיניו ואיבריו המוצנעים של הנרצח האומלל, שמן הסתם התפלץ בקברו על שחיי המין שלו, שלו בלבד, הופקרו לעיני כל עם ישראל.

המקרה הבוטה הבא היה ב-2006. עורכת הדין ענת פלינר נרצחה על סף ביתה בידי צעיר מהרחוב הסמוך. בנה הקטן גילה תושייה והתקשר למוקד מגן דוד אדום. תמלול השיחה המזעזעת, המתארת לפרטי פרטים מה קורה לאם הגוססת על המרפסת מנקודת מבטו של ילד מבועת, הועבר ממוקד ארגון החירום וההצלה לכלי התקשורת והושמע שוב ושוב ושוב לכלל הציבור.

האירוע השלישי התרחש בשבוע האחרון. משפחה שלמה איבדה את הבלמים בכלי רכבה בדרכה מבית הכנסת אל היישוב הדתי בר יוחאי בגליל, ותורה לא הצילה.
יש לחוקק חוק שימנע את התופעה החמורה

רגעי האימה המזעזעים, האחרונים, שעברו על שמונת ההרוגים ברכב המזגזג נקלטו במוקד המשטרה ומצאו את דרכם למערכות כלי התקשורת. כנראה התבגרנו מעט כי רוב העיתונאים סירבו לפרסם את התמליל. בודדים לא התאפקו וסיפקו את המנה הצהובה.

גם הפעם הופקרו חומרים אישיים, מקודשים, לשיקול דעתו של כתב על ידי רשויות שתפקידן להגן, לסייע ולגנוז את העדויות בכספת נעולה.

בבסיס ההחלטה להדליף רגעים אחרונים של ייסורים, אימה, סקס או מוות עומדות תכונות כמו חוצפה, עזות מצח, רשעות, חוסר רגישות וגם להיטות עלובה להרוויח תמונה או אזכור מחמיא.

כשהמעשה מתקיים תחת הרדאר של גופים רשמיים כמו משטרת ישראל או מד"א, החטא מקומם ואכזר שבעתיים. אנשים מתנהגים באופן מאוד מסוים ברגעי משבר. הבכי והזעקה,

הטירוף או האנחה, הם רגעים השייכים אך ורק לקורבן. פרסומם בכלי התקשורת הוא אקט בזוי, והחשיפה הציבורית שלהם היא סנאף מכוער.

לאף אחד אין רשות לנבור בזה ביד גסה. הידיעה שיש למי לפנות חייבת להיות נקייה מהפחד שמא ייעשה בחומרי הפנייה שימוש ציני. לפיכך, גורמים רשמיים ואחרים שסוחרים בחומרים כאלה חייבים לעמוד לדין ולשלם על כך מחיר מלא. על ארגוני הביטחון, האכיפה וההצלה לבער מקרבם "מקורות" ו"מדליפים", לרענן את הנהלים ולהקפיד על טיפול מכבד וקפדני בעדויות, בהקלטות, בתמלילים או בחומרי חקירה.

על כנסת ישראל להידרש לנושא ולחוקק בחוק איסור בתכלית האיסור לסחור בחומרים המצויים בידי הרשויות המופקדות על ביטחוננו ולראות במי שנוהג כך בוגד, לא פחות, בתפקידו ובתפיסתו המוסרית.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שרי מקובר-בליקוב

צילום: .

עיתונאית ויוצרת, סרטה הדקומנטרי "בת מלך" עוסק בחיי נשים חרדיות. מרצה על תקשורת והעולם החרדי. נשואה ואם לארבעה

לכל הטורים של שרי מקובר-בליקוב

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים