נאנסות עירך קודמות
שר הפנים אלי ישי מזדעק על היחס של הזרים לנשים, אך דווקא האופן שבו מיישמים לא מעט רבנים בארץ את ההלכה הוא זה שפוגע בהן
- ישי: נשים מפחדות להתלונן, שלא יחשבו שיש להן איידס
- רופאים נגד אלי ישי: הוא מפיץ פחד ושנאה
- כמה עולה להסתנן מאריתריאה לישראל?
ואני רוצה להביט מקרוב בשר הפנים אלי ישי, להסתכל עמוק לתוך עיניו ולהגיד לו בקול ברור: אדוני שר הפנים, בחסות שיתוף הפעולה שלך "נאנסות" פה יום-יום, דקה-דקה, עשרות נשים באופן נפשי ורוחני על ידי גברים שמתעללים בהן בעזרת שורות של חוקים דתיים שאתה עומד בראשם ושמיושמים יום-יום, שעה-שעה, על ידי רבנים, שחלקם חשוכי מחשבה, פטריארכלים, ורק סטטוס פוליטי דתי עומד לנגד עיניהם.
ואתה, כך אני מתרשמת, מנצח על ההוויה ההלכתית שמפלה מדי יום נשים ואינך פוצה פה ומצפצף. מתי כן שומעים את הקול שלך בענייני נשים? כשהגויים מעזים לגעת ביהודיות מתעורר מונח "כבוד המשפחה" לנגד עיניך. לאו דווקא סבלן של הנשים מטריד אותך, אחרת מזמן היית מפשיל שרוולים.
נשים בישראל התקדמו והתפתחו בכל תחום מלבד המרחב שעליו אתה מופקד, תחום דיני המשפחה, מרחב שיש בו פוטנציאל לאלימות יומיומית כלפי נשים. אספר לך סיפור קטן ויומיומי, שסופר לפני שבועיים בכנס נשים ודת בפורום לימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. אישה קמה ממקומה בקהל וסיפרה שהלכה לטבול במקווה שכונתי ברמת גן. לא בני ברק, רמת גן. הבלנית שאלה אותה אם יש לה גבר. האישה ענתה שהיא גרושה. הבלנית אמרה שהיא חייבת לצלצל לרב. צלצלה לרב, והוא לחש לשתי הנשים שרכנו לפומית: דיבוק ייכנס בה אם תטבול במקווה, ולא יהיה לה אחר כך. רמת גן, שנת 2012.
כי במקום לחוקק חוקי נישואים וגירושים כמו במדינות דמוקרטיות, הכפיפה ישראל את אזרחיה לדיני ההלכה היהודית שבה מושלים דייני בתי הדין הרבניים, שלפיהם רק גבר יכול לגרש את אשתו. היא לא יכולה לשחרר
את עצמה מקשר הנישואים. האם אתה יודע כמה נשים כאלה יש? האם עלה בדעתך לדאוג להן לרגע אחד? ואני לא צריכה להזכיר שגבר שאשתו מסרבת לקבל ממנו גט יכול לקבל היתר של מאה רבנים לשאת אישה אחרת תחתיה, אבל אישה שגבר מסרב לתת לה גט מוגדרת "מעוכבת גט", ויש אלפי נשים כאלה, כולן אזוקות, כולן נושאות אליך עיניים בציפייה, אדוני השר.
והרשימה עוד ארוכה: אישה יהודייה מעוכבת גט יכולה לחיות עם גבר אחר, אך ילדיה ייחשבו ממזרים. לא כך לגבי גברים יהודים שחיים עם אישה אחרת ומולידים איתה ילדים. ואישה יהודייה ללא ילדים שחייבת לעבור טקס חליצה משפיל שבו אחיו של המת "משחרר" אותה - האם יש מקבילה כזאת לצד הגברי? מובן שלא.
והרי אתה מבין לפחות כמוני, ובטח הרבה יותר, שמקור נוסחת היסוד של ההלכה היהודית המסורתית הוא שהאישה קנויה לאיש ומשועבדת לו. והאפליה הזאת מתרחבת לשורות החיילים שמתרוממים מכיסאם כשקול שירת אישה נשמע באולם, למאבקים על רכוש ולניסיון לבטל את חזקת הגיל הרך. הכל נגזר מאותה אפליה המוקפת מנגנונים משומנים של כסף ומוקדי כוח דתיים-פוליטיים.
אדוני השר: הטריטוריה שאתה מושל בה, שימור מבנה המשפחה הפטריארכלי והעצמת כוחו של הגבר היהודי על האישה באמצעות שימור חוקים אנכרוניסטיים של בתי הדין הרבניים - הם-הם מחוללי ה"אונס" שאנחנו כנשים עוברות כאן במדינה. ואנא ממך, במקום לחשוש שניאנס על ידי הזרים, טפל בשורת החוקים החשוכים בתחום דיני המשפחה שעליהם אתה ממונה, כדי שנפסיק, לאור שרביט המנצח שלך, להיות אסקופות נרמסות תחת מגפי הגברים היהודים בחסות החוק הדתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם