פליטים מפה ומשם
הצפת סוגיית המסתננים היא הזדמנות לבחון את ההגדרות הבינלאומיות בנושא הפליטים שנוגעות גם לסכסוך הישראלי-ערבי

מחנה הפליטים קלנדיה, צריך להבין את החוק הבינלאומי צילום: פלאש 90
בשיח הבינלאומי ישנה התייחסות לשני סוגי פליטים: סוג אחד, המעוגן באמנת האו"ם, חל על כל פליטי העולם וקובע כי פליט הוא אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בשל פחד מבוסס מרדיפה וכי הוא אינו יכול או אינו רוצה לחזור לאותה ארץ משום כך. בהקשר זה חשוב להבחין בין פליטים לבין מהגרי עבודה לבין מסתננים. לפי ההגדרה, מעמד הפליט מוענק רק לאדם עצמו ואינו חל על צאצאיו.
הסוג השני הוא הסוג ש"המציאה" הסוכנות לסיוע ורווחה לפלסטינים הפועלת תחת האו"ם (אונר"א). לפי הגדרה מלאכותית זו, מי שאותם מכנה הסוכנות בשם המטעה "פליט פלסטיני," הם מי שישבו בארץ ישראל מיוני 1946 עד מאי 1948 ואיבדו את ביתם או מקור מחייתם כתוצאה מהסכסוך הישראלי-ערבי. אונר"א מחילה את הגדרת הפליטות גם על בני זוגם של אותם "פליטים" ועל צאצאיהם עד כדי כך שבמקום שמספרם יקטן עם השנים, הוא גדל מכ700- אלף בשנות ה50- לכ50- מיליון כיום.
על פי החוק הבינלאומי, מעמד הפליט אינו מועבר בירושה לצאצאים או לבני זוג. חשוב מכך, רעיון "זכות השיבה" ל700- אלף פליטי ,1948 שרובם אינם בין החיים, אינו מעוגן באף החלטה של האו"ם.
הדרך המוצעת להתמודדות עם נרטיב הפליטות המלאכותי ועם הקשיים שהוא מערים בפני הסיכויים להגיע להסדר כלשהו בנויה מכמה שלבים. על האו"ם להטמיע את אונר"א בנציבות הפליטים העליונה )UNHCR) שמטרתה להיטיב את מצבם של כלל הפליטים ברחבי העולם באמצעות הטמעתם במקומות שבהם התיישבו.
עד לפני כ60- שנה, כ850- אלף יהודים חיו במאות קהילות בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי. הם הפכו בעל כורחם לפליטים ונאלצו לעזוב את מקום הולדתם ולהותיר אחריהם רכוש וממון מפחד רדיפה. כיום, כמעט אין כל נוכחות יהודית במרחב המוסלמי, וזאת להבדיל מכ1.5-
מיליון ערבים שנהנים משוויון זכויות מלא בישראל.
יש להתמודד בראש מורם עם סוגיית הפליטים היהודים ולהקים קרן בינלאומית ברוח יוזמת קלינטון והתוכנית הסעודית שקוראת לפתרון מוסכם וצודק לבעיית הפליטים. בתמורה לפירוק 58 מחנות הפליטים הפלסטינים ואזרוחם בארצות מושבם, הקרן תעניק פיצויים לפליטים לשעבר, יהודים וערבים כאחד.
פתרון סוגיית הפליטים תלוי בראש ובראשונה בהבנה ברורה של החוק הבינלאומי לגבי מי הוא פליט אמיתי. הבנה של נושא זה תקל לא רק את הטיפול בסוגיית המסתננים ומהגרי העבודה הלא חוקיים, אלא גם ובמקביל את הטיפול בסוגיית הליבה של הסכסוך הישראלי-ערבי.
הכותבת היא סגנית שר במשרד ראש הממשלה