לקראת רפובליקה איסלאמית
הנחת היסוד של ישראל חייבת להיות שמצרים החדשה לא תהיה ארצו של מובארק. זו העת לשנות תפיסה ולגייס את מיטב המוחות לקראת הבאות
למרבה הצער, האגיפטולוגים טעו, כפי שהסובייטולוגים טעו בזמנו, וכפי שמנהיגי העולם החופשי, בעזרת כל המנגנונים העומדים לרשותם, סירבו להאמין שדמוקרטיה בלתי ניתנת ליישום בכפייה.
מצרים החדשה לא תלך בדרך הדמוקרטיה. הדמוקרטיה היא זו שעזרה ל"אחים המוסלמים" לתפוס את השלטון, אך הדמוקרטיה אינה יכולה להתקיים בשום משטר תיאוקרטי. אלה שני הפכים שלעולם לא יתקיימו יחד.
קראתי מאמר של פרשן אשר נחשב לאורים והתומים בתחום. הוא טוען כי השלטון החדש במצרים מחויב לדמוקרטיה. נו באמת, אלה כדורי הרגעה שמזמן פג תוקפם.
הנרי קיסינג'ר, בספרו המונומנטלי "דיפלומטיה", כותב: "מהותה של הדמגוגיה היא היכולת לזקק רגש ותסכול לתוך רגע אחד. הפיכת הרגע הזה למספיק ויצירת יחסים מהפנטים, כמעט חושניים, עם סביבתו הקרובה ועם הציבור כולו, נעשה מומחיותו של היטלר". אין כוונה להשוות בין היטלר לבין מורסי. כלל וכלל לא. כן אפשר להשליך את דברי קיסינג'ר לגבי מצרים החדשה ויחסו של העולם הדמוקרטי אליה.
הרטוריקה של האחים המוסלמים היא במהותה דמגוגיה זולה אך יעילה מאוד. בקרב עם שסבל במשך שנים רבות מעוני מחפיר ומדיכוי
המרגיעים מטעם עצמם, כולל בישראל, מנסים לטעון שהמהפכה עדיין לא הושלמה. "צעירי כיכר תחריר אינם בעד משטר איסלאמי", הם טוענים ומוסיפים: "חברי המועצה הצבאית לא יאפשרו לנשיא החדש לממש את מדיניותו". אך הדברים הללו הם ספקולציות זולות. מי שמסרב לראות את המציאות נכוחה יתאכזב.
הנחת היסוד של ישראל חייבת להיות שמצרים החדשה לא תהיה עוד מצרים של מובארק. זו העת לשנות דיסק בקרב הקברניטים הישראלים, ולגייס את מיטב המוחות כדי להתכונן לבאות. השלמה עם המציאות החדשה וישיבה בחיבוק ידיים לא יעזרו.
לישראל בעיה קשה למדי בגבול המצרי. עד שהשלטון החדש יתייצב ניתן לסמוך, פחות או יותר, על המועצה הצבאי. מאידך, יש לקחת בחשבון שהסיכויים לשינויים מהותיים גבוהים למדי. לא מן הנמנע שגם המועצה הצבאית וגם הצבא יוכפפו לשלטון החדש.
השלטון המצרי החדש לא יתעלם ממה שקורה מעבר לים. הם זקוקים לארה"ב ולמדינות נוספות, כמו רוסיה למשל, כדי להתבסס בשלטון. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שבקרוב מאוד, הרבה יותר קרוב ממה שסבורים המומחים, מצרים תיהפך לרפובליקה איסלאמית מובילה.
ההיסטוריה הרבה יותר חכמה מכל מומחה או פרשן. יש ללמוד ממנה כדי שלא נופתע שוב. הימור פראי ומהלכים בלתי מחושבים, עלולים לדרדר את המצב. מי שהמציא את הביטוי "האביב הערבי" ורואה לאן הגיעו הדברים צריך לאכול את כובעו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם