מחפשים סיבות להחרים
כשניגשים לבחון את השדרוג הקרוב של המרכז באריאל לאוניברסיטה מן המניין, בואו נשאיר למל"ג את בחינת הפרמטרים האקדמיים. את העניין הפוליטי נותיר לזירות אחרות
לכאורה מהלך פשוט שיש למדוד אותו בכלים אקדמיים מקצועיים. על מה התעורר רוגזם של אנשים נכבדים אלו. מסתבר שישנה בעיה כרונית עם דפוס החשיבה של הישראלי היפה. מה יכול לגרום לפרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן, מדען חשוב ומכובד לאיים בחרם אם תוקם האוניברסיטה באריאל?
תמיד אהבנו לחקות אותם. נו, אתם יודעים, את אומות העולם. מה זה משנה את מי, האמריקאים, האירופים, אפילו הסינים, כולם מודל לחיקוי. הם הרי נאורים מאיתנו, ומוסריים ומתקדמים. אז עכשיו זה החרם. כבר שנים שהם מחרימים אותנו: כלכלית (בריטניה, דרום אפריקה), אקדמית (נורבגיה ושוב בריטניה) ואפילו "תרבותית", אם אפשר לכנות זאת כך.
אז עכשיו הגיע הזמן שגם לנו יהיה חרם משלנו, אז מההתנחלויות לא נקנה. אולי אפילו כדאי שנסמן את התוצרת "הכבושה", הפסולה, המגיעה מ"שם", פשוט כדי למנוע תאונות טרגיות כמו זו שאירעה לעקיבא אלדר, ההוא מה"עיתון לאנשים חושבים", שאכל להנאתו חלבה בלב תל אביב ולפתע, גילה לאסונו שהחלבה מיוצרת באזור התעשיה בברקן, מאחורי הקו הירוק הנורא. טוב, נסמן אותה, כמו בדרום אפריקה.
תרבותית אין לנו איך להחרים אותם שם בשטחים, הם גם ככה לא מתים עלינו ומבחינתם לראות את איתי טיראן או יהושע סובול מופיעים בהיכל התרבות זה יותר עונש מפרס. נוותר על זה.
תמיד יימצאו כמה ססמאות נבובות על הכיבוש
אה, נשאר עוד חרם אחד שאפשר לעשות: המרכז האוניברסיטאי באריאל. כבר שנים הוא ראוי לתואר אוניברסיטה ועושה מאמצים כבירים להגיע למעמד היוקרתי, בואו נתקע לו את זה, שלא תהיה להם שם אוניברסיטה. כן, אבל יש בעיה קטנה, הם עומדים בכל הקריטריונים.
13,000 סטודנטים, מאות מדענים, עשרות פרופסורים ומכוני מחקר בעלי שם עולמי. יש רק דרך אחת לתקוע את הכמעט אוניברסיטה באריאל, נעשה לה מה שהאירופים עושים לנו, פשוט נגיד ש"הכל פוליטי", "הכיבוש משחית", נמצא עוד כמה סיסמאות נבובות, ממש העתק הדבק מהחרם הבריטי או הנורבגי על ישראל.
מן הסתם יבקשו שנסביר למה לפני
שנה אמרנו "חרם אקדמי ותרבותי מנוגד לעקרונות של חופש אקדמי ומדעי" וכעת אנו עושים את אותו דבר לחבר'ה שם באריאל. נמצא כבר תירוץ. אפשר לסמוך על זהבה גלאון, היא תמיד מוצאת משהו לומר.
אם חפצי יושר אנחנו, כשאנו ניגשים לבחון באופן אובייקטיבי את השדרוג הקרוב של המרכז באריאל לאוניברסיטה מן המניין, בואו נשאיר למועצה להשכלה גבוהה לבחון את הפרמטרים האקדמיים ואת העניין הפוליטי נותיר לזירות אחרות. כדברי המשפטן העולמי, פרופ' אלן דרשוביץ בעניין החרם האקדמי: "לא משנה כמה פשרות נעשות במציאות, מה שנעשה - לְעולם לא יהיה מוכר על ידי כמה אנשים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם