החוק נולד מת
אם נתניהו היה מתכוון לשנות באמת את שיטת הגיוס, הוא לא היה מקים את ועדת פלסנר. הרי זה סימן ההיכר בישראל לכך שלא יעשו כלום
אביגדור ליברמן, איש ציני בהרבה מפלסנר, לקח על עצמו את תפקיד המודיע כי לליברמן יש קופון פוליטי לגזור. כך גם לפוליטיקאים החרדים. עד כדי כך היה המצב אבסורדי עד שפלסנר לא התייחס בדבריו אף לא במילה לנושא שעליו בחר ליברמן לפוצץ את הוועדה.
פלסנר, חבר הוועדה ידידיה שטרן ומזכיר הוועדה הקדישו חצי שעה של הסברים לגיוס חרדים. ליברמן הלך על הטיקט הבטוח שלו-הערבים. האמת, מה זה משנה: חוץ מפלסנר, הרי אף אחד לא התכוון מלכתחילה.
לא שמה שיו"ר הוועדה אמר בעניין החרדים היה משכנע. פלסנר ואנשיו נשמעו כמו אנשים המנסים להגן על אפרוח מרוט נוצות ולהסביר שהוא יותר טוב מרבע עוף שכבר עשה סיבוב על הגריל. הם הציגו שתי חלופות, שאין טעם להיכנס אליהן עכשיו. חשוב רק להבין שאפילו החריפה שביניהן, הדומה בפרטיה למה שהתפרסם בימים האחרונים, אינה ישימה כלל פוליטית, ואין בה לא עקביות או היגיון פנימי, לא תשובה לכעס של הרוב החילוני ולא שום דבר שהחרדים יסכימו לו. השנייה, תאמינו לי, גרועה ממנה.
לא נותר אלא להתפעל מנתניהו
פלסנר הוא איש רציני, מהח"כים היחידים שמתייחסים לנושא הלאומי הכאוב הזה בכובד ראש. לכל השאר הוא לא יותר מאשר שדה פוליטי להתגדר בו. הקמת הוועדה הייתה בדיחה פנימית של מערכת פוליטית צינית; אם ראש הממשלה היה מתכוון למשהו ברצינות, הוא לא היה מקים ועדה. זה, אגב, הסימן המובהק במערכת הישראלית לכך שלא מתכוונים לכלום.
לא נותר אלא להתפעל מבנימין נתניהו, הקרוי בפי רבים מלך ישראל, שהצליח לסבך את עצמו, וגם להתרשם מהשטחיות של מי שהכריזו רק לפני כמה שבועות שנתניהו הוא גאון פוליטי שעבד על כולם. במקום לנצח
בבחירות ואחר כך להתייצב מול הבעיות העתידיות, מחוק טל ועד התקציב ונשיא ארה"ב, כראש ממשלה מנצח בעל מנדט לארבע שנים, נתניהו הביא עליו את כל הצרות יחד בעוד הבחירות לפניו ולא מאחוריו, והמפלגות החברות בקואליציה שלו מסתכלות רק לעבר הקלפי המתקרבת.
התמרון הזה, תוצר של לחץ שהיה קיים כולו בתודעתו של ראש הממשלה, תואר בתקשורת כתרגיל מבריק. חבל רק על הקורבנות שלו: אנשים טובי כוונות כמו פלסנר, ולא פחות מכך הציבור הישראלי, שרואה שוב איך נושא שנמצא בנפשו לא זוכה לשום מענה מהאנשים המופקדים על פתרונו.