לא עשבים שוטים
התגובות המזעזעות לסרטון בו נראה שוטר מג"ב בועט בילד פלסטיני מבהירות: לא מדובר בקומץ קיצוני, היום בו שוטר יירה בילד אינו רחוק
רוני ירושלמי: "ככה צריך".
אלימלך דסקל: "רק בעט? חבל".
מוריה עורקבי: "כמו שצריך! מג"ב בכל הכח".
אבי גרונוב: "חבל שלא הרג אותו".
פיני משה: רצף קללות מטונפות פה ולסיומת - "אני הייתי רוצח אותו".
דן מלכה: "צריך לעשות את זה לכל הילדים האלה".
עומר דדון: "איזה חייל גנוב. תהרוג אותו, למה אתה מחכה?"
אבישי נאפה: "תכל'ס, הייתי יורה בו איזה חמש כדורים לתוך הראש".
- סרטון: שוטר מג"ב בועט בילד פלסטיני בחברון
- מג"ב יקים צוות שיבחן את הכאת הילד בחברון
תזכורת : הטקסטים הללו הם תגובות לסרטון באורך דקה שהפיץ אמש ארגון "בצלם", בו נראה שוטר מג"ב ניגש לילד הפלסטיני, עבד א-רחמאן בורקאן, בן 9 (!), מפיל אותו לקרקע ואוחז בו, כאשר שוטר שני מגיע ובועט בילד הבוכה. ילד בן תשע מול שני שוטרים ישראלים. זה הרקע. והתגובות הללו הן השמונה הראשונות. דומות להן מופיעות עוד רבות בעמוד הפייסבוק של חדשות 2 וברחבי כל רשת האינטרנט בישראל.
הבהרה: הטקסטים הללו והשמות אמיתיים לחלוטין. הגולשים שרשמו את הדברים הללו הזדהו בשמותיהם ובפניהם ולמיטב השגתי לא עוסקים בכתיבת פרודיות על טקסטים חולניים למחייתם. הם כותבים את מה שהם חושבים ומרגישים ומתכוונים לכל מילה. כאמור, התייצבו אתמול מאות רבות של ישראלים כדי לנסח אמירות דומות.
גבירותי ורבותיי, אין מדובר ב"עשבים שוטים", גם לא ב"קומץ" המפורסם. לא מדובר בחבורה של פעילי ימין קיצוני אחריהם מנהלת המחלקה היהודית בשב"כ מעקב. מדובר בישראלים מן השורה. כמוך, כמוני וכמותם. מרביתם, סביר להניח, אזרחים נורמטיביים, ללא עבר פלילי או היסטוריה מתועדת של אלימות.
הם אינם פעילים פוליטיים או פובליציסטיים שוחרי פרובוקציות לטובת הון ציני. הם סתם, ישראלים. קרוב לוודאי שגם ישראלים שאנו מזהים להיות הרוב התקין בישראל: עובד, לומד, משלם מיסים, משרת בצבא וחולם על עתיד ישראלי לילדיו במדינה הזאת.
והישראלים האלה, והתגובות שהם כותבים, ללא שמץ של בקרה והתנצלות, מספרים את סיפורה של המדינה הזאת בימים האלה. הם מייתרים את הצורך בוועדת בדיקה של מח"ש לעניין התנהלותם של שוטרי מג"ב באירוע הקשה. אחרי הכל, מבין כל מי שעיניו בראשו כי במקום בו זו תודעתם המילולית של אזרחים, אין פלא ששוטר חמוש בועט בילד בן תשע.
במקום בו התודעה מתקשרת החוצה בטקסטים את המילים "הייתי יורה בו איזה חמש כדורים לתוך הראש", מבלי להשתמש במסנני רגישות ומוסר ומידתיות, היום בו יירה שוטר מג"ב בילד בן תשע אינו רחוק. ובעצם, היום הזה כבר הרחק מאחורינו. הפכנו לאומה שיורה בילדים בני תשע, שבועטת בהם בנעל צבאית ושלא מבינה מה לא בסדר בכך. נהפוך הוא: היא סוברת שבעיטה בילד בן תשע היא רק הקדימון למה שבאמת צריך לעשות לו. ומדינה שכזאת, איזו זכות עמידה יש לה בפני בית דין של אדם, של עולם ושל מעלה?
בואו ננכש ביחד את העשבים האלה. בואו נקיא אותם מתוכנו. בכל ההתכוונות. ואם אנו שוגים באשליות והם כבר הרוב והם פניה של המדינה - בואו ונודה שאבדנו לבלי שוב. ונכריז על סוף המדינה שרצינו להיות.
אקו"ם