הכוח המוגזם שניתן לרשויות החוק הפך לכוח משחית

זה עשור וחצי ראשי ממשלות בישראל מצויים בחקירות פליליות. הכוח המוגזם שניתן לרשויות החוק הפך לכוח משחית. הן הפכו לאדוני הארץ. הגרסה המעוותת של שלטון החוק מסכנת את הדמוקרטיה

בן דרור ימיני | 11/7/2012 4:41

תגיות: טלטלה משפטית,אהוד אולמרט

נתחיל בשופטים. הם ראויים להצדעה. הם התעלו. הם שחו נגד הזרם. הם הגיעו לקביעה שיפוטית שהיא לא פחות מרעידת אדמה. הרי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הודח בעודו מכהן. זה היה פועל יוצא של אווירה ציבורית. ציד מכשפות שהתחפש ל"שלטון החוק" ול"טוהר המידות" ולשאר ירקות. בכירי הפרקליטות יצרו דרמות מיותרות. הם כמעט רמזו שטלנסקי יחוסל אם לא תישמע עדותו בהליך מיוחד ודרמטי. הם הדליפו באופן סלקטיבי פרטים מתיק "ראשונטורס" לצורך וידוא הריגה. המזימה צלחה. אולמרט נקבר בלשכת ראש הממשלה בעודו חי.

נמשיך עם פרקליט המדינה. ההיתממות של משה לדור הגיעה אתמול לשיאים חדשים. אני לא בסדר? אני? הוא נפלא. מלאך. לא נפל שום פגם במעשיו. משום שבפרקליטות זו שיטה. גם כאשר דוחות הביקורת הצביעו על הליכים פגומים בפרשת האזנות הסתר לחיים רמון וגם כאשר התברר שהייתה הסתרת ראיות, המעורבים הפכו לקדושים. משום שהם מלאכים. אצל לדור זו שיטה. הוא האיש שמוביל את ההתנגדות לביקורת הפרקליטות.

ההתחלה הייתה בבג"ץ. החוק קובע בדרך המפורשת ביותר שראש ממשלה בישראל יודח רק לאחר הרשעה, רק לאחר הטלת קלון ורק לאחר החלטה של רוב חברי הכנסת. דין דומה חל בעבר על שרי ממשלה. אבל בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, רמס את החוק כבר לפני שני עשורים בפרשות דרעי ופנחסי. הוא אילץ את ראש הממשלה דאז יצחק רבין להדיח אותם.

שלטון החוק והמשפט נמחקו לטובת שלטון השופטים. אבל רמיסת החוק התקבלה בתשואות. יש היגיון בחוק, והוא הפך אתמול לברור יותר מתמיד. החוק המפורש מעוגן בחזקת החפות. הדחה היא ענישה טרם משפט. זה בדיוק מה שהחוק רצה למנוע. אבל שופטי בג"ץ בחרו בפופוליזם זול. החטא הקדמון רשום על שמם.

אולמרט לא הודח בגלל פרשת מרכז ההשקעות. הוא הודח בגלל טלנסקי ו"ראשונטורס", ובפרשת מרכז ההשקעות ההרשעה היא בגין "הפרת אמונים". לדור ניסה כמובן לנפח אותה, אבל מדובר בעבירת סל. זו בדיוק הסיבה שבית המשפט העליון של מדינת קליפורניה מחק אותה מספר החוקים. לא בישראל.

אצלנו זו עבירה שהולכת עם כל דבר. אם זה מה שנותר ללדור להציג, הוא בבעיה.

האם מה שקרה יוביל לחשבון נפש? הסיכוי קטן. משום שאנחנו מכורים. הדמוקרטיה ושלטון החוק וההליך התקין נרמסו לטובת חבורת עיתונאים ומשפטנים שמצויים היטב במלאכת ליבוי האווירה. זה תמיד פופולרי לתבל כל מאמר ב"טוהר המידות", ב "בני אור" ו"בני חושך", לגלגל עיניים ולשגר חצאי אמיתות כדי להוביל להרשעה ולתלייה על עמוד גבוה. זה כבר קרה.

תהיה דעתנו הפוליטית על אולמרט אשר תהיה, וסהדי במרומים שאינני שייך לחוג ידידיו או מעריציו, ישראל עברה חוויה קשה של לינץ'. ראש ממשלה מכהן הודח בגלל אווירה ציבורית. בגלל דיני כותרות ולא בגלל דיני ראיות. ביום שבו מסר טלנסקי את עדותו הדרמטית טענתי במאמר שפרסמתי כי מדובר בעדות מפוקפקת. זכיתי לגינויים וחרפות. העיוורון אחז ברבים, רעים וטובים.

טועה מי שסובר שהאווירה תשתנה. לא יהיה חשבון נפש. כך שהמחוקקים חייבים לאמץ גרסה מסוימת של החוק הצרפתי. לא עוד חקירה נגד ראש ממשלה, למעט נסיבות מיוחדות. זה עשור וחצי ראשי ממשלות בישראל מצויים בחקירות פליליות. שיא עולמי. הכוח המוגזם שניתן לרשויות החוק הפך לכוח משחית. הן הפכו לאדוני הארץ. אין שום רסן מעליהן. שלטון החוק איננו בסכנה. להפך. הגרסה המעוותת שלו מסכנת את הדמוקרטיה. אין אדם, גם לא ראש ממשלה, שיכול להיות מעל החוק. אבל האכיפה יכולה להמתין עד סיום הכהונה. הרי זה כבר ברור, ומאתמול זה ברור יותר, שגם פרקליטים הם בני אדם. הרי כל שר משפטים שלא רקד לפי החליל שלהם הרגיש את נחת זרועם. גם להם יש מוטיבציות. וכשהכוח שלהם הוא בלתי מרוסן, הם משתמשים בו. זהו כוח משחית.

אלה שהוליכו אותנו שולל, אלה שהובילו את ההרשעה הציבורית, אלה שרמסו את שלטון החוק ואת ההליך התקין לטובת ברוטליות טהרנית, ראויים לריסון. אבל יותר מכל, ראוי שכנסת ישראל תנצל את רעידת האדמה כדי להעביר את החוק הצרפתי. אי אפשר למחוק את עוולות העבר. אפשר וראוי למנוע את עוולות העתיד.