ועדת חקירה לפרקליטות המדינה – עכשיו
לאחר הזיכוי של אולמרט צריך לחקור את התנהלותה השערורייתית של הפרקליטות, להפריד בין תפקיד היועמ"ש לבין תפקיד התובע הכללי ולהעניק חסינות לרה"מ ולשרים נגד חקירות
העם צריך לקבוע מי ינהיגו. אולמרט בכניסה לבית המשפט צילום: פלאש 90
שנתיים אחר כך, בעקבות פרשת גלנט כתבתי: "ציד המכשפות של בעלי תפקידים בכירים שהפך אצלנו לספורט לאומי, הוא עניין פסול שחייב להיפסק. בתקופת החקירות נגד אולמרט כתבתי שחייבים לתת חסינות לבעלי תפקידים שלטוניים – ראשי ממשלות ושרים בכירים - בתקופת כהונתם. אולמרט מעולם לא היה "כוס התה שלי", אבל במה שהתחולל נגדו ראיתי סכנה גדולה יותר מסכנתו של האיש.
מה שקורה כאן הוא למעשה פוטש של כנופיית שלטון החוק המגובה כמובן בכלבי התקיפה של ה'דמוקרטיה' בכל ערוצי התקשורת. זהו פוטש נגד הלגיטימיות של שלטון העם ונבחריו. זוהי נגיסה מתמדת בריבונות העם באמצעות ערעור מעמדם של נבחריו". ("מחוות השקמים לחוות גלנט", משה פייגלין, nrg 6.2.2011).
כל מי שאיים על ההגמוניה השלטונית - הותקף
הם התלבשו על רפול, על נאמן, על רמון, על ליברמן, על שרון וכמובן על אולמרט. החוט המקשר בין כל האישים הללו הוא אחד מהשניים: או שהם ניסו לערער בצורה זו או אחרת על מעמדם הבלתי מעורער – כמו במינוי פרידמן לתפקיד שר המשפטים (מינוי של אולמרט), התעקשות נגד דעתו של אהרון ברק על כתיבת פרוטוקול בוועדה לבחירת שופטים (התעקשות של רמון) והכוונה למנותו לתפקיד שר המשפטים (נאמן).
כלומר, הם תקפו את כל מי שעלול היה לאיים על ההגמוניה השלטונית שלהם ומעבר לכך, קידמו את האג'נדה הפוליטית של הנסיגה מיהודה שומרון ועזה. החקירות
נגד שרון שנעלמו ברגע שהכריז על תוכנית ההתנתקות, הן הדוגמה הבולטת ביותר לכך.
מה שנדרש לבצע באופן מיידי הוא הקמת ועדת חקירה להתנהלותה השערורייתית של פרקליטות המדינה, הפרדה מיידית בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי ושינוי החוק כך שלמעט חריגים חמורים ביותר שייקבעו בחוק ובאישור רוב מיוחס בכנסת, לראש הממשלה והשרים תהיה חסינות כנגד חקירות ופתיחת הליכים כל עוד הם משמשים בתפקידם מתוקף בחירתם על ידי הציבור.
במדינה דמוקרטית הריבון הוא העם והוא שיקבע מי ינהיגו ולאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם