מכת חום

משה סילמן עשה את הפשע הנורא מכל: הוא נכנס לחובות והעז לבקש מהמדינה לעזור לו. בכל מקרה, הגאולה שלו לא תגיע מהתקשורת

גיא מרוז | 16/7/2012 5:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות:
כ-14 שעות אחרי שמשה סילמן כילה את גופו בפח דלק ובגפרור, התחילו הפרשנים ברדיו לנסות לברר אם זה טוב למחאה או לאו. 14 שעות. אל תתכווצו, בזמן ישראלי זה דווקא נחשב הישג. בלילה מיטב הפרשנים ישנים, כך שאי אפשר היה להסביר למה האיש המפויח מחיה את המחאה או להפך. אני מניח שאם דפני ליף הייתה מבצעת את החרקירי הזה, הפרשנים היו עוזרים לה להדליק את הגפרור.

שעתיים אחרי זה התחילו להגיע מיטב הטוקבקים. הם כעסו נורא על סילמן שהעז להתפנק ולדרוש מהמדינה לעזור לו. כן כן, נמאס כבר מכל הקוטרים האלה שלא מצליחים להתפרנס, מעזים להיכנס לחובות ואז דורשים מהמדינה לעזור להם.

שערורייה! שהמדינה תעזור? לאלה שנסחבים מאחור? אני הייתי בודק כמה סילמנים נכנסים בתספורת אחת טובה שהוענקה לא מזמן לאלה שהמדינה אוהבת לעזור להם. כמה? 2,000 סילמנים נכנסים בתשובה הזאת או יותר?

סילמן עשה את הפשע הנורא מכל. הוא נכנס לחובות. הוא היה נהג משאית שגם ניסה להיות בעל בית ולא להיגרר מאחור - ולא הצליח במשימה. למדינה יש מנהג חדש, והוא לשלול את רישיונם של בעלי החוב כדי שיראו מה זה. אני, למשל, חושב שחובות צריך להחזיר. אני גם חושב שצריך לתת לאנשים לעבוד כדי להחזיר חובות. סילמן היה נהג משאית חולה שרישיונו נשלל.
על העיוורון

 עכשיו לך תחזיר חובות וגם תשלם שכר דירה באותו חודש. זה קשה, אבל סילמן, דחילק סילמן, לנצל ככה את המחאה של הצפונבונים אוכלי הסושי ומחבבי הארנבות ביין? אין גבול לפרובוקציה? חבל, סילמן, חבל. חבל שלא שמעת רדיו היום. היית שומע איזה מעשה נוראי עשית, איזו דוגמה רעה הבאת לילדי ישראל.

תתבייש אבל בינתיים, סילמן, כשאתה ככה מפרפר בין חיים (אם אפשר לקרוא למה שעברת בשנים האחרונות "חיים") למשהו אחר לגמרי, הרשה לי להתבייש למענך. הרשה לי להתבייש על העיוורון והאטימות, הרשה לי להרכין ראש ולהתפלל להבראתך, ובעיקר להבראת לבנו שהפך לגס.

ואתה יודע מה הכי עצוב, סילמן? אנחנו הולכים לשכוח אותך עוד דקה. עוד שנייה מופז יגיד משהו נורא חשוב, שרה נתניהו תספר שהעוזרת לא ניקתה את השירותים כמו שהיא אוהבת, וכולנו נחגוג רק על זה. למה? כי אנחנו חבורת נמושות

שמדלגת שנים מכותרת לכותרת בלי לעצור ולטפל במה שהוא אולי חסר רייטינג, אבל הוא הדבר היחיד שחשוב: החיים עצמם והאפשרות הריאלית לחיות אותם בנעימות יחסית. נכון, לא כולנו כאלה. אחת אחרת היא זו שהולכת לישון איתי מדי ערב, ויעל דן תמיד תתחיל במה שחשוב, אבל רוב השאר מספרים לכם את הסיפור הלא חשוב, הלא רלוונטי והבלתי שייך לחיינו.

אני רואה כבר כמה שבועות את הסדרה החדשה והמצוינת "חדר החדשות" של הגאון אהרון סורקין. מגיש החדשות בסדרה מודיע בהודעה דרמטית שהמהדורה שלו תפסיק לעסוק במה שכאילו מעניין ותתמקד בדבר החשוב באמת - החיים הדמוקרטיים ומצבה האמיתי של אמריקה. מובן שרוצים לפטר אותו בתוך שבועיים, וזה הולך ומסתבך. אז עיתונאים שלא יביאו רייטינג אולי ילכו הביתה, אבל אתכם, עם יקר, אי אפשר לפטר. ואתה תהיה בריא, סילמן, כי המדינה חולה.

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים