הודו בוחרת נשיא: רגע
המבחן של הקואליציה
על אף שתפקידו של נשיא הודו הוא סמלי בעיקרו, הבחירות השבוע מספקות אתגר משמעותי לקואליציה של מפלגת הקונגרס
לפי ההערכות, מוקהרג'י יהיה הנשיא הבא של הודו ויחליף את הנשיאה הנוכחית פראטיבה פטל. אף על פי שתפקידו של נשיא הרפובליקה של הודו הוא תפקיד סמלי בעיקרו, בשבועות ובחודשים האחרונים התפתחה סאגה גדולה מאוד בקרב הממשלה במרכז בשאלה מי יהיה המועמד שלה לנשיאות. בעיות אלו חשפו במידה רבה את הקשיים של מפלגת הקונגרס, אשר עומדת בראש הקואליציה, לתפקד ולהעביר החלטות ורפורמות גדולות יותר מבחירת מועמד לנשיא המדינה.
כדי להבין את המצב שבו נמצאת הממשלה המרכזית, יש להבין את מבנה ההרכב הקואליציוני שבו היא נתונה. עם קבלת עצמאותה של הודו ובמשך שלושת העשורים הראשונים לקיומה הייתה מפלגת הקונגרס המפלגה השלטת והחזקה ביותר. מכיוון שזו הייתה ובמידה רבה עודנה, המפלגה בעלת בסיס התמיכה הרחב ביותר בכל רחבי הודו, היה באפשרותה להרכיב את הממשלה ללא שותפות גדולה מדי של מפלגות אחרות.
מצב זה החל להשתנות מתחילת שנות השמונים. בתקופה זו החלו לעלות מפלגות בעלות אופי מקומי בכל אחת ממדינות המחוז הרבות שיש בהודו. דבר זה הוביל לירידה בכוחן של המפלגות הלאומיות הכלל ארציות, והן נאלצו לזכות בתמיכת אותן מפלגות מקומיות, אשר החלו לשלוח נציגים לפרלמנט במרכז כדי להרכיב קואליציה. כיום, כדי להרכיב קואליציה בממשלה המרכזית, על המפלגות הלאומיות להגיע להסכמים עם מספר רב של מפלגות מקומיות.
מה שמיוחד בהודו הוא שאת ההסכמים הקואליציוניים האלו לא קובעים לאחר הבחירות. עוד לפני הבחירות מתארגנת קואליציה, שבה יש ייצוג למספר רב של מפלגות מקומיות ובראשה עומדת המפלגה הלאומית (מפלגות הקונגרס וה-BJP הן המפלגות הלאומיות המרכזיות). שיטה זו מבטיחה את הרכבת הממשלה באופן מהיר למדי וללא עיכובים וזאת על בסיס אותם הסכמים שנחתמו עוד לפני הבחירות בנוגע לתפקידים בקבינט. עם זאת, הבעיה בשיטה זו היא שהמפלגה הגדולה ביותר תלויה במפלגות רבות ובאינטרסים שונים ומגוונים, דבר אשר מקשה מאוד על המשילות.
למבנה הקואליציוני ולהתחשבות במפלגות מקומיות יש חשיבות רבה בבחירות לנשיאות, שכן את הנשיא בוחרים שני בתי הפרלמנט במרכז - הלוק סאבאה (הבית התחתון) והרג'יה סאבאה (הבית העליון) - והאספות
לקראת סיום כהונתה של הנשיאה הנוכחית, פראטיבה פטל, החלו להיות מוזכרים שמות רבים של מעומדים פוטנציאליים לנשיאות. שמות אלו הופצו בכל כלי התקשורת מטעם גורמים רבים, שלכל אחד אינטרס משלו.
מצב זה הכניס את הממשלה המרכזית ואת מפלגת הקונגרס שבראשה, לסחרור. המתמודדים הוצעו על ידי גורמים בעלי כוח פוליטי רב ודרשו את התייחסות הבוסים של המפלגה והניסיונות להעמיד שם של מועמד שיהיה מועמד בעל קונצנזוס רחב יצרו אתגר לא פשוט לממשלה ולמפלגת הקונגרס.
דמות אחת שבלטה בפרשה ויצרה את מרבית הבעיות לממשלה במרכז וגרמה להם לכאב ראש לא קטן היא ממטה באנרג'י, ראש מדינת מערב בנגל וראש המפלגה, שמשמשת כאחת השותפות הקואליציוניות המרכזיות לממשלה במרכז.
באנרג'י נתפסת כמנהיגה פופולרית ופופוליסטית ביותר אשר מקבלת תשומת לב רבה בתקשורת הכלל ארצית. היא נתפסת כדמות צבעונית ביותר שזוכה לתמיכה רבה במדינה שלה, שהגיעה להישג מיוחד ביותר כאשר הפילה מהשלטון את המפלגה הקומוניסטית-מרקסיסטית, בעלת שורשים עמוקים במדינת מערב בנגל ששלטה שם שנים רבות.
עם זאת, למרות ואולי בגלל, הפופולריות הגדולה שלה היא נתפסת גם כדמות שנויה במחלוקת ברמה הלאומית, זאת בעיקר בגלל התנגדויותיה הרבות לקידום רפורמות על ידי הממשלה המרכזית. רפורמות אלו, בייחוד בתחום הכלכלי, נועדו להמשיך את הפיתוח של הודו, שבשנתיים האחרונות חווה קשיים. התנהלות שכזו יצרה לה דימוי של סחטנית פוליטית אשר מצליחה להשפיע על מדיניות הממשלה באופן שחורג מכוחה האלקטוראלי האמיתי.
בפרשת הבחירות לנשיאות, באנרג'י התנהלה באופן עצמאי לחלוטין והקשתה מאוד על הממשלה, דבר שהעמיד בסימן שאלה גדול את היכולת של אותה ממשלה להעביר החלטות ללא בעיות מהקואליציה. היא פנתה למנהיגים של מפלגות מקומיות שונות כדי שיצטרפו אליה ללחוץ על הממשלה ובכך נתפסה שמי שחותרת תחת הקואליציה. היא הציעה שמות רבים, בהם ראש הממשלה הנוכחי מנמוהן סינג והנשיא הפופולרי לשעבר עבדול קאלאם, אשר הבין שהוא עומד להתבזות ויצא בפומבי נגד הזכרת שמו כמועמד.
בסופו של דבר ולאחר לחצים רבים החליטו ראשי מפלגת הקונגרס להפסיק להתחשב בדעותיה של באנרג'י והודיעו על מועמדותו של מוקהרג'י. הם עשו זאת לאחר שהשיגו תמיכה מספקת בשמו ולאחר שחלחלה אצלם ההבנה שהם חייבים להציג מועמד על מנת לסיים את הסאגה הזאת כמה שיותר מהר.
מאז הכרזת שמו של מוקהרג'י עוסקת העיתונות במי ניצח ובמי הפסיד ממהלך זה וישנה הסכמה כמעט גורפת שבאנרג'י היא המפסידה הגדולה מכולם. היא נתפסת כאחת שהלכה רחוק מדי באופן ההתנהלות הסחטני שלה, דבר שהביא בסופו של דבר למיאוס ממנה.
עם זאת, יש לזכור כי היא עדיין מנהיגת המפלגה ובעלת תפקיד חשוב בקואליציה במרכז. ההכרזה, או נכון יותר לומר האיום, של כמה חברי פרלמנט וקבינט מהמרכז, שהם חברי מפלגתה, בדבר יציאה מן הקואליציה מראה שעדיין יש לה השפעה רבה.
הכוח הרב שיש למפלגות בעלות בסיס כוח מקומי להשפיע על הממשלה המרכזית נראה גדול ביותר. אמנם מצב זה היה ידוע כבר זמן מה ויצר לממשלה המרכזית דימוי של 'ברווז צולע', אולם פרשת המועמדות לנשיאות חשפה את חולשות הממשלה גם בקידום החלטות ללא תקלות, אפילו כשמדובר בבחירת תפקיד סמלי בלבד, כגון תפקיד הנשיא.
בעקבות פרשה זו, העיתונות והפרשנים הפוליטיים דנו רבות במשמעות של תהליך הבחירות לנשיאות בהקשר רחב וחשוב יותר, הבחירות הכלליות שיתרחשו בעוד שנתיים. חולשת הממשלה המרכזית נוסף למצב כלכלי לא ברור ולאתגרים רבים שהוצבו בפניה בייחוד מכיוון התנועה העממית לחיסול השחיתות לא נותנים מקום לאופטימיות לבחירות הבאות.
עם זאת, גם המפלגה היריבה והקואליציה, שהיא תרכיב ה-BJP, לא זוכות כרגע לתמיכה גדולה מדי. אמנם עד הבחירות הכלליות יש כמעט שנתיים, נצח במונחים של פוליטיקה, אבל עצם העובדה שכבר עכשיו מדברים על כך וקושרים כל מה שקורה במערכת הפוליטית ההודית להשלכות שיהיה לכך על הבחירות הכלליות מעידה על המצב הקשה, אם לא לומר הבלתי אפשרי, שבו נמצאת הקואליציה כיום. מצב זה יכול להוביל, בנסיבות מסוימות, לפירוק הממשלה ולהליכה לבחירות מוקדמות.
במקרים כאלו לנשיא הודו יש תפקיד חשוב. אמנם נשיא המדינה זהו תפקיד סמלי בעיקרו, אבל ישנן נקודות שבהן להחלטתו יש חשיבות שכן הוא מחזיק בסמכות החוקתית העליונה. אחת מאותן סמכויות היא ההחלטה על הרכבת הממשלה.
נכון לרגע זה, הסקרים מנבאים תוצאות צמודות לשתי המפלגות ולכן,לזהות הנשיא הבא ולעובדה שהוא בא ממפלגה זו או אחרת יכולה להיות חשיבות מרכזית בהחלטה על הרכבת הממשלה העתידית של הודו.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר iAsia
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם