חיבוק הדוב של קלינטון
מזכירת המדינה האמריקאית מיהרה לקהיר. אבל החיפזון הזה ייאלץ את מורסי להוכיח לאחיו שהוא לא בכיס של וושינגטון

כל מה שקלינטון תגיד במצרים יביא נזק צילום: איי אף פי
מניעיו של הבית הלבן שקופים: ארבעה חודשים לפני הבחירות הממשל אינו יכול להרשות לעצמו להיתפס כמי שנכשל בניהול היחסים מול הגדולה והחשובה במדינות ערב. אם הפקרתו של מובארק הביאה לעליית האחים המוסלמים, הרי שחיבוק הדוב האמריקאי נועד להבהיר כי כל הדלתות נותרו פתוחות בפני נציגיה של וושינגטון.
אולם לגישה זו מחיר יקר: עוד לא הוכרז הרכב הממשלה, טרם התבצע מהלך דיפלומטי משמעותי ראשון, וארצות הברית כבר מתייצבת בשער. כך נפגעת עמדת המיקוח האמריקאית כלפי המשטר החדש, ועמה תיעלם גם שארית ההערכה שעוד רכשו לה הכוחות הפוליטיים בקהיר.
גם הנשיא מורסי, להערכתי, לא רווה נחת מהביקור. בעולם הערבי מעדיפים את הדובים ביער, ולא בפגישות דיפלומטיות. כדי שהאחים המוסלמים לא יקראו למורסי מעתה בוגד בכל פעם שיפעל במתינות הם צריכים לחוש את גודל האחריות של ניצחונם. מורסי ייאלץ להוכיח כעת שהוא אינו בכיס של וושינגטון; הביקור של קלינטון יביא לתוצאה ההפוכה מזו שאמריקה קיוותה לה.
יתרה מכך, אין כל ביטחון כי השלטון החדש עתיד לשרוד זמן רב. הנשיא מורסי עומד בפני בעיות עצומות, בעיקר כלכליות, והקרן האמריקאית שהוקמה לא תפתור את מצוקותיה של ארצו. היא לא תספק עבודה למאות אלפי בוגרי אוניברסיטאות, היא לא תאפשר לאבות לשלם את מוהר נישואי בנותיהם, היא לא תגדיל את רמת ההכנסה של הפועל והיא לא תגרום לבנקים בינלאומיים לאשר הלוואות לפרויקטים במצרים.
שוב מתגלה עומקה של התהום הפעורה בין המערב לעולם הערבי. גם כשהמערב מריע לתהליך השחרור והדמוקרטיזציה, הוא נחפז לקיים פגישות, "לפתוח בדיאלוג." המערב מעוניין בתוכניות משותפות, והעולם הערבי חושב שמדובר בסיבוב חדש של קולוניאליזם ומגיב
בפנייה לאפיקים קיצוניים עוד יותר.
במצב העניינים הנוכחי, כמעט כל דבר שקלינטון תגיד בקהיר יגרום יותר נזק מתועלת. הושטת היד למורסי רק תקשה עליו, ואילו קריאתה הפומבית של מזכירת המדינה לנשיא להגיע להבנות עם המועצה הצבאית העליונה תגרום לציבור המצרי לראות במועצה גורם חלש הנשען על כוחות חיצוניים.
הפתרון היחיד הוא מעקב אחרי האירועים מרחוק והתערבות רק מתוך עמדה של כוח. החיפזון, אומרים גם הערבים, הוא מן השטן. טוב היה עושה הממשל האמריקאי לו היה מברך את העם המצרי על הבחירות הדמוקרטיות ומודיע כי הוא עתיד לבחון את הנשיא החדש על פי מדיניותו. חיבוקים, אם בכלל, צריכים להתרחש רק בהתאם לנסיבות ולזמן.
הכותב הוא יועצו המדיני לשעבר של אריאל שרון ונציג ישראל בקטר