
להביט בהנהגה מהצד ופשוט לא להאמין
אי אפשר להתייחס ברצינות לאנשים שאחראים לקדנציה הקצרה והמביכה של קדימה בקואליציה - לא למופז, לא לברק ולא לנתניהו - פשוט כי הם עצמם לא מתייחסים ברצינות לדברים שיוצאים מפיהם
לאור כל מה שקרה מאז ה-8 במאי, כנראה שאת מה שהיה שם באמת אפשר לתאר רק במונחים שבהם כתבו פעם בעיתונים ראיונות:
נתניהו (בשפתיים חשוקות, מביט למופז בעיניים): "היעד שלי הוא שבחודשיים וחצי הבאים נעשה מעצמנו צחוק, נסב לעצמנו את הנזק הציבורי המירבי, ובדרך נרמוס כל שיא של ציניות ולעג לנושא עקרוני". מופז (בהתרגשות, אוחז בידו של ראש הממשלה): "יש לי! יש לי!".
אי אפשר להתייחס ברצינות לפרישתה של קדימה מהקואליציה, לדיווחים המתנשפים על מה שאמר צחי הנגבי בישיבת הסיעה – אלמנט המלווה משברים פוליטיים כבר שני עשורים – או לניחושים מתי יהיו בחירות (אף אחד לא יודע, כולל נתניהו).
בוודאי שאי אפשר להתייחס ברצינות להודעה, המתאמצת לא להתפקע מצחוק, שיצאה מלשכת
אי אפשר להתייחס ברצינות לאנשים שלא מתייחסים ברצינות למילה שלהם, לעמדה שנקטו אתמול, למהלך שכינו "היסטורי".
אפשר רק להביט בהם מהצד ולא להאמין: זה ראש ממשלה כבר שש שנים בהפסקות, רעהו היה רמטכ"ל ושר ביטחון והוא יו"ר המפלגה הגדולה בכנסת, השלישי הוא שר הביטחון כבר חמש שנים. אלה האנשים שמתיימרים להנהיג אותנו.
ואגב, כדאי לזכור כשהוביל מופז את קדימה לממשלה, אנשים רציניים מאוד טענו שהכל קמופלאז', שנועד לגבש ממשלת אחדות לקראת התקפה באיראן שכבר הוסכמה בין השניים. אז זהו, כנראה שאולי שלא.
ואגב, אנשים לא פחות רציניים מספרים עכשיו בסוד שברק בעצם יצטרף למופז, כי אומרים לו שהסקרים מנבאים שאם יתמוך בגיוס חרדים יעבור את אחוז החסימה. אז זהו, כנראה שאולי שלא.