נשיא על הכוונת
הטבעת סביב אסד מתהדקת. התקפי חרדה אצל מנהיג עלולים להוביל להחלטה פזיזה ונואשת
סיבה אחת: דמשק איננה חומס, חמה, חלב או דיר א-זור. הלחימה עם המורדים מתנהלת כעת במרחק של קילומטרים ספורים, לעתים כמה מאות מטרים, מבנייני ממשל מרכזיים בעיר - הפרלמנט, וכמובן ארמון הנשיאות. הדי ההתפוצצויות נשמעים בכל מקום, וענני העשן נראים מכל בית.
הסיבה השנייה: מבין בכירי המשטר, שחוסלו אתמול בפיצוץ במטה הביטחון הלאומי, אובדנו של הגיס, גנרל עאסף שווקאת, חמור ומדאיג יותר מבחינתו של אסד מהריגתם של שר ההגנה או שר הפנים. שווקאת, גנרל שאפתן, אכזר וחסר רחמים, שפילס את דרכו אל הצמרת בזכות נישואיו לבושרה, אחותו של בשאר, היה אחד משני עמודי התווך העיקריים, שעליהם נשען אסד במהלכיו הנואשים לדיכוי ההתקוממות. עכשיו נשאר רק האח מאהר, היחיד שאפשר לסמוך עליו.
הסיבה השלישית: הפיגוע אתמול המחיש לבשאר שמעגל האבטחה הקרוב ביותר אליו נפרץ. אם הצליח אחד המאבטחים האישיים להחדיר מטען נפץ לתוך המטה הביטחוני השמור ביותר, מי יבטיח שאחד משומרי ראשו לא חבר למורדים רק כדי לתקוע כדור בראשו? והסיבה הרביעית: מה שקרה השבוע בדמשק מאותת לכולם שימיו של אסד קצרים.
מדרון תלול שאין ממנו חזרה
הקרבות בבירה והפיגוע הקטלני יכולים לשמש תמריץ להאצה דרמטית בהיקף העריקות שהולך וגדל מיום ליום ולהחיש את התפרקותו של הצבא. אם אחד ממפקדי הדיוויזיות יחליט שאסד הפך מנכס לנטל, זה יכול לקרב את הסוף.
התקפי חרדה אצל מנהיג עלולים להוביל להחלטה פזיזה ונואשת להטיל לזירה את כל מה שנותר בידו, לרבות נשק כימי, כדי להציל את משטרו גם במחיר של שפיכות דמים נוראה. לחלופין, הם עשויים לדרבן אותו לעזוב הכל ולברוח. אלו שמכירים את בשאר מקרוב טוענים שהוא שייך לסוג הראשון.
כל ניסיון לחשב את קצו של אסד בימים או בשבועות נידון מראש לכישלון. אבל הכיוון ברור. אסד
כבר מחליק למטה במדרון תלול שאין ממנו חזרה. זה מדאיג את האיראנים שכינסו אתמול התייעצויות חירום בטהרן ומדאיג מאוד גם את חיזבאללה.
וזה מדאיג גם את ישראל ובצדק. אסד חייב ללכת, אבל האופוזיציה לאסד מפוררת וסרה למרותן של כמה הנהגות, והמורדים עצמם אינם מקשה אחת. יש ביניהם גם גורמי איסלאם קיצוני, האחים המוסלמים ופעילי ג'יהאד עולמי, שניצלו את האנרכיה בסוריה כדי להכות בה שורש ואינם ידועים בדיוק כאוהדי ישראל או כשוחרי שלום.
רמת הגולן עלולה, אחרי הסתלקותו של אסד, להפוך לאזור גבול בלתי יציב ומסוכן עד שיתייצב, אם יתייצב, בסוריה שלטון מרכזי.