שוק חופשי - ורצחני
אם קריטריונים של אמת, צדק וכבוד החיים מתמוטטים, האדם נותר עם זמזום שקט. מה שלא יעשה, זה ייגמר רע. מחשבה נוספת על סילמן
למשל, יהודי ספרד האנוסים הועלו על המוקד. על הדרך גם האדירו את שמם. או אסטרונום איטלקי בשם ג'ורדנו ברונו, שכפר באמונה הקתולית כי כדור הארץ הוא מרכז העולם. ברונו הועלה על המוקד על ידי האינקוויזיציה בגלל דעותיו. כך האדיר את שמו כמדען מפורסם.
המודל שעליו נשרף ברונו היה: מרכז היקום הוא בכל מקום, וליקום עצמו אין גבול. המודל שעליו נשרף משה סילמן היה: האדם הוא מרכז היקום, ולזכויות אדם אין גבולות. זו הזכות לקורת גג, לקיום בכבוד, לחינוך, לבריאות. . . אבל מה הקשר בין זכויות אדם להתאבדות? אמיל דורקהיים, סוציולוג יהודי-צרפתי, ערך מחקר על התאבדויות בארצות אירופה של סוף המאה ה-19.
כיום חברות רווחה לא מפקירות את האזרחים שלהם לרצחנות השוק החופשי. אבל אז, לפני עידן הצדק החברתי, הייתה שם בעיה. המחקר שלו קבע: המצב החברתי כן דוחף אנשים להתאבדות. קיים קשר ישיר בין קפיטליזם אכזרי לבין מספר המתאבדים.
אם קריטריונים של אמת, צדק וכבוד החיים מתמוטטים, האדם נותר עם זמזום שקט. מה שלא יעשה, זה ייגמר רע. דורקהיים היה מדען, ולהתאבדות החברתית הוא נתן שם. הוא קרא לה "אנומיה". ביוונית "נומוס" פירושו חוק, והמובן של אנומיה הוא "ללא חוקים". בלי לשים לב החברה מתפרקת מחוקי הסולידריות האנושית. הבן אדם מסתחרר ולא יודע למה לצפות; מה נכון ומה לא נכון לעשות במצבו. מול אובדן דרך, התגובה היא כעס. הכעס הופך לזעם חברתי, למחאה, למהפכה.
אולם לא זה מה שקרה במחאה של הקיץ האחרון.
המחאה הייתה מחנה צופים. נפיחה בורגנית עם אפס תוצאות. הממשלה ממשיכה לזרום עם כספי משלם המסים להתנחלויות, לתאגידים, להכנות למלחמה. סילמן החליט להפסיק לזרום. הוא היה עצוב, אך מפוכח לחלוטין. בראיון לפני חודשיים בקפה מסדה בחיפה הוא אמר כי צדק חברתי אפשר להשיג רק באמצעות מהפכה. וכדי להצית מהפכה צריך אש. משה סילמן הצית את עצמו וקרא למהפכה. אבל כמו האריה של טרומפלדור, הוא רק האדיר את שמו. עכשיו נתניהו מחכה לאיראן ולחיזבאללה. ואם הברברים לא יבואו, מה אז הפתרון?
הכותב הוא חתן פרס ישראל לקולנוע