המוסר הכפול של כחלון
שר התקשורת הצביע בממשלה נגד הקיצוצים בנימוק שיש להילחם בריכוזיות ולקדם רפורמות. אז מדוע הוא נעלם ברפורמת בנק הדואר?
זוהי התנהגות פוליטית לגיטימית. שר הביטחון נאבק על עתיד קיומה של מפלגת עצמאות, ושרי
ש"ס פועלים מאז ומתמיד תחת המיתוג של מפלגה חברתית. במקרה של השר כחלון מדובר במוסר כפול, הנובע מרצונו גם להצטייר כרפורמטור וגם להישאר בממשלה.
כחלון, שקנה לעצמו שם של אביר הרפורמטורים, מצטט כמו תוכי את האג'נדה של חלק מאמצעי התקשורת, שלפיה המקור לתחלואי המשק הוא הריכוזיות, המגזר הציבורי השמן והיעדר רפורמות.
כחלון נוזף למעשה בנתניהו על שאינו מעז לקדם רפורמות בשירות הציבורי או לעמוד מול הוועדים הגדולים. נתניהו מפוכח מספיק כדי להבין שבלוח הזמנים שנוצר אין לו את הלוקסוס ל"רפורמות" או לניסויי מעבדה פיננסיים מעבר למה שכבר עשה.
מצד שני, כחלון עצמו טובל ושרץ בידו. האם הוא עצמו היה מסוגל לעמוד מול הוועדים הגדולים? ברור שלא!
כאחראי על חברת הדואר הבטיח שר התקשורת לקדם הקמת "בנק חברתי". אז הבטיח. התוכנית נתקעה כשנודע שבנק ישראל דורש כתנאי לקידומה את הפרטת רשות הדואר.
כחלון נבהל והודיע באסיפות עם ועדי חברת הדואר (חלקם מתפקדי הליכוד) בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים שהפרטת הדואר, שתוביל לפיטורי עובדים, לא תהיה במשמרת שלו. אז לאן נעלם הרפורמטור הגדול, זה שמטיף מוסר לראש הממשלה, כשצריך אותו באמת?
כחלון הוביל את הרפורמה בשוק הסלולר. אין
עם זאת, המחיר הנלווה היה כבד: לצד התועלת לצרכן (חיסכון בהוצאות של מאות שקלים לחודש
) גבתה הרפורמה פיטורי אלפי עובדים של החברות הוותיקות. בנוסף, יותר מ-20 מיליארד שקל משווי החסכונות לפנסיה התנדפו להם.
לו היה מדובר ב"תספורת" של "טייקון", המדינה הייתה רועשת וגועשת. כאן הציבור הפסיד מיליארדים, אך הסיפור עבר בשקט מעורר השתאות.
היכן ח"כ זהבה גלאון או שלי יחימוביץ' כשצריך אותן באמת? כדי לקדם באמת את רווחת הציבור, מומלץ לכחלון עוד לפני "הרפורמות המשקיות" והמלחמה ב"ריכוזיות" להתמקד בתפקידו כשר הרווחה. לקראת ראש השנה והחגים הקרבים ובאים מומלץ שיילחם על תקציבי הרווחה וימנע את קיצוצם. יפה אם זה יקרה עוד לפני שהוא מתלהם נגד אלפי העמותות העושות עבודת קודש למען הנזקקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם