האיום

שנתניהו ימשיך כך

ראש הממשלה העניק ראיונות ראויים לתקשורת אמש, מעצם נכונותו להתייצב לפני הציבור ולענות על שאלות קשות כמו תקיפת איראן וגזירות כלכליות

שי גולדן | 1/8/2012 5:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ראיונות ראויים וחשובים העניק אמש ראש הממשלה לערוצי הטלוויזיה. ראויים גם מעצם נכונותו להתייצב מול פני האומה ולדבר אל הציבור - ולא רק בעיתוי של חג, אלא בימים של שגרה - מתוך גילוי אחריות לאותו ציבור שזכאי להסברים בשתי הסוגיות המטרידות אותו יותר מכל בימים אלה: הגזירות הכלכליות שניחתו על ראשו וסיכויי המלחמה מול איראן.

- הממשלה אישרה ברוב גדול את הגזירות
- מחקר: הסנקציות פגעו בתכנית הטילים האיראנית

בעניין האיראני הזכיר נתניהו לציבור ולחלק בלתי מבוטל מעובדי המדינה כי תפקידם של הכפופים לו אינו לקבל החלטות, כי אם לבצע אותן. הדיון הפתוח - בוודאי פתוח מדי - שמתנהל בשנה האחרונה בעניין שאלת התקיפה באיראן מזיק, ללא כל שאלה, למבצע אפשרי שכזה ולבטח משחק לידיהם של האיראנים, השמחים לבטח לקבל מודיעין גלוי כה רב על עמדתו של הרמטכ"ל, על זו של ראש המוסד ושל מפקד חיל האוויר בסוגיה הזאת.

הצורך בשקיפות מול הציבור, גם בעניינים ביטחוניים, אינו כזה שיש לזלזל בו, אולם קשה לזכור בדברי ימיה של המדינה הזאת ויכוח עקרוני פומבי כל כך בשאלה אסטרטגית ומבצעית כל כך. נדמה כי יותר מהכל, מנסים כל השחקנים בזירה לייצר מהלכים תקשורתיים לטובת קידום עמדתם המקצועית האישית. צודקת לדעתם, כפי שתהיה, עדיין, במדינה הדמוקרטית שהיא ישראל - ההחלטה נתונה בידי ראש הממשלה ובידי השרים שמקיפים אותו ולא בידי הדרג המבצע.
צילום: לע''מ
נתניהו. קרא לסדר את מי ששכח את תפקידו צילום: לע''מ

ההדלפות, חצאי הציטוטים והאמירות הלא פורמליות המיוחסות לגורמים בצה"ל ובמערכת הביטחון חורגים מכללי המשחק הדמוקרטי, ותפקידו של ראש הממשלה לקרוא לסדר לכל מי ששכח את תפקידו על לוח המשחק הישראלי. זאת הוא עשה אתמול - וגם רמז למי שצריך לרמוז (תוך שהוא שולח איום מובלע שבמובלעים לנמענים נוספים - ארה"ב, הקהילה הבינלאומית ואיראן) לעניין כוונותיה של ישראל. ואחרי הכל, כוונותיה של ישראל, בסופו של יום, הן כוונותיו של ראש הממשלה הנבחר שלה. ככה זה עובד. יאהבו זאת קצינים בכרים כאלה ואחרים, אם לאו.

בעניין הכלכלי צריך לזקוף לטובת ראש הממשלה לא את הצעד של העלאת המסים דווקא - ימים יגידו אם מהלך זה אכן הרחיק את ישראל מאזור הסכנה - כי אם על הנכונות ללכת נגד המשנה הכלכלית שלו, אותה הוא שב ושנה פעמים רבות: הפחתת מסים היא כלי משמעותי לעידוד הפעילות במשק והעלאת הצמיחה. והנה, בימים אלה,

מוכן נתניהו ללכת "נגד עצמו", להעלות מסים ולשמור על מסגרת התקציב נוקשה, למרות הנסיבות, למרות הסיכון התדמיתי הכרוך בכך בימים לא פשוטים עבורו מבחינה פוליטית (ימי בחירות מתקרבים במהירות, זוכרים?) ולעשות מעשה שאפשר שיסב לו נזק בקלפי.

מבחינה זו, נתניהו הוכיח בימים האחרונים כי הוא יודע להיות גם לא ציני, לפעול בניגוד לאינטרסים האישיים שלו ולעשות את מה שמיעט לעשות בכהונה הנוכחית: לקבל החלטה מתוך סיכון. ומכאן, שלאחר שלוש שנים בהן ספג לא מעט ביקורת על הססנותו ועל האופורטוניזם הפוליטי שלו, מוכיח נתניהו כי יש גם ביבי אחר; ביבי שמוכן, ברגע האמת, לקבל החלטה ולשאת בתוצאותיה. ולכן, ובניגוד להתניה האוטומטית (גם שלי, לא אחת) של תקיפת ראש הממשלה כמעט בכל הקשר והחלטה, ראוי כשהאיש נוהג ביושר ובאחריות ומתבטא בפומבי בדרך בה התבטא אמש, גם לציין זאת בקול רם. שנאמר: רק שימשיך כך.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שי גולדן

צילום: .

בן 40, סגן עורך מעריב

לכל הטורים של שי גולדן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים