בלי ששמנו לב: שלל הדיג בכנרת עלה
בשנת 2010 הכריז שר החקלאות שאם לא יופסק הדיג בכינרת למשך שנתיים היא תהפוך לאגם ללא דגים. אף שהממשלה אישרה את השבתת הדיג הוא לא הופסק, אבל באופן תמוה הדגה בימה הלאומית במגמת גדילה מתמשכת
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
במשרד החקלאות הסבירו אז כי "ההחלטה התקבלה לאור נתונים שאסף אגף הדיג במשרד החקלאות, שלפיהם בעשור האחרון פחתה כמות הדגה בכנרת בעשרות אחוזים בכל שנה עד לרמה קריטית, ובשנתיים האחרונות הירידה היתה ניכרת במיוחד. הנתונים עוררו חשש ממשי לאסון אקולוגי בעקבות אובדן משאב הדגה בכנרת והפיכתה לאגם ללא דגים".
האמירה החד-משמעית הציפה את חרדתנו מפני סכנת כליה ממשית שלכאורה ריחפה מעל הסמל הלאומי, אבל היא גם הוציאה כמעט 200 דייגים בכנרת למאבק בהחלטה שאיימה לחסום לשנתיים את מקור פרנסתם. ההחלטה, שהיתה אמורה לצאת לפועל בינואר 2011, הוקפאה, בין היתר בשל חוסר היכולת של המדינה לפצות במיליוני שקלים את הדייגים משום שהם לא מנהלים ספרי חשבונות.
◄דגי הכנרת נתונים לחסדם של לוביסטים?
◄הנוף ותקומת הארץ: הכנרת - מלכת המים
◄מסתורין בכנרת: מה באמת מתרחש במי האגם?
◄והדגים שותקים: משבר הדיג בכנרת ללא מוצא

מאבק הדייגים הציף על פני המים את מה שנראה כמו כשלים של הגופים האמונים על שמירת הכנרת: הם כמעט לא ביצעו ב"עשור המכריע" מחקר שיאשש את ההחלטה. לפני כשנה פרסם מבקר המדינה דוח חריף המותח ביקורת נוקבת על אגף הדיג במשרד החקלאות ועל העומד בראשו.
עם הנושאים שלא נחקרו עד יום הדין נמנית השפעת הקורמורנים, שבעשור האחרון סולקו באלפיהם מבריכות הדגים בעמק בית שאן לכנרת ובכל שנה מכלים עד מאות טונות של דגים.
בעיה נוספת היא המחלה המסתורית התוקפת את דגי הכנרת וגורמת לעכירות עיני האמנונים, לעקירתן ובהמשך לתמותה. היא התגלתה למדע העולמי בשנה האחרונה על-ידי
יתרה מכך, אף שישנם כלים לספירת דגים באגם ולמעקב אחריהם, באגף הדיג העדיפו להמשיך להתבסס רק על כמות הדגים שהדייגים העלו בחכותיהם על מנת לקבוע את המסקנות הרות גורל.
בשנת 2008 התרסק במאות אחוזים שלל הדגים המסחריים שעלה ברשתות דייגי הכנרת. לשם ההשוואה: בשנת 2005, שנת השיא של העשור, הם הצליחו לדוג 778 טונות של דגים מסחריים; בשנת 2008 ירד השלל לשפל חסר תקדים של 137 טונות בלבד. אנשי אגף הדיג הדגישו בפני שר החקלאות דאז את הנתונים המטרידים על שלל הדיג של אמנון הגליל, שמשקלו פחת מ-316 טונות ב-2005 ל-8 טונות בלבד ב-2008.
"כולם חשבו שזו בעיה אמיתית, שאוכלוסיית אמנון הגליל עומדת בפני קריסה. הבנו שחייב לעשות מעשה לפני שיהיה מאוחר מדי", הסביר השבוע חיים אנג'וני, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות.
ואולם, אחרי פרסום נתוני 2008, שהביאו להחלטה הדרמטית, איש לא טרח לספר שחלה עלייה מעודדת בשלל הדיג בכנרת, אף שהדיג לא הושבת וטרם נעשתה פעולה ממשית אחרת כדי לאושש אוכלוסיית הדגים באגם. מ-2008 ועד ינואר 2011, היום שבו היתה השבתת הדיג אמורה להיכנס לתוקפה, קפץ משקל השלל המסחרי משפל של 137 טונות ל-370 טונות. שנה לאחר מכן חלה קפיצה נוספת ל-417 טונות, ועל-פי דיווחים גם השנה מגמת העלייה נמשכת.
גם שלל דגי האמנון קפץ ב-3 השנים שחלפו מאז השפל ההיסטורי - בכמעט 800%. בסוף 2008 משקלו היה 8 טונות, ואילו בסוף 2011 עמד משקל שלל דגי האמנון בכנרת על 62 טון, וגם כאן מדובר במגמה.
"נכון שניכרת התאוששות, אבל הייתי מעדיף ששלל הדיג יחזור להיקפו בעבר, 250 - 300 טונות של דגי אמנון בשנה", אומר אנג'וני ומוסיף כי מקור העלייה הוא בין היתר הגברת פעולות האכיפה שנוקטת יחידת הפיקוח של אגף הדיג בכנרת. הדברים נאמרים על רקע ההחלטה לפרק את היחידה בשל תפקוד לקוי ולהעביר את סמכויותיה ליחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) במשרד החקלאות.
"בעקבות העלייה החדה במפלס הכנרת בחורף האחרון צפוי יבול טוב יותר של דגים מסחריים בעוד שנתיים", מסכם אנג'וני. "רצועת המים הרדודים התרחבה והיא מלאה בצמחייה המספקת לדגים שפע של מקומות מסתור. ממחקר שמתבצע עבורנו עולה שישנן כמויות עצומות של דגיגים לאורך כל חופי הכנרת. הצלחנו להשיג תקציבים כדי לעשות ניטור בכנרת, והמשרד השקיע מאז 2010 כשני מיליון שקל במחקרים באגם. זה לעולם לא יהיה מדע מדויק, אבל היום המידע מבוסס ובעוד כמה שנים נדע הרבה יותר".