לא אוכלת בחינם
אני לא אדם עני, אני שייכת למעמד הביניים שהכל נופל עליו מטעמי נוחות. יש לי את הזכות לצאת למסעדה או לטוס לחו"ל. למה? כי אני עובדת בשביל זה
קיבלתי המון פניות בשבוע האחרון, מאות מיילים מאנשים. רובם תומכים. רובם פונים אליי במילות תודה על כך שאני, במילים שלי, הצלחתי להגיד לראש הממשלה את מה שהם לא היו מסוגלים לנסח אפילו לעצמם בלב. "את מייצגת את החיים שלי. את כתבת בדיוק את מה שאני מרגיש. אני בן 28, נשוי טרי ושנינו עובדים, אין אפילו ילדים ואנחנו בקושי גומרים את החודש, אז איך אנשים עם עוד 2 ילדים מסתדרים? את זה אני לא מבין", כתב לי בחור אחד.
ויש גם פניות אחרות, אמנם מעטות, אבל הנה כתבה לי אישה אחת למשל: "את בטח הולכת לבית קפה לפחות פעם בשבוע, ואת בטח קונה לעצמך בגדים מדי פעם, את בטח נוסעת לחופשה עם המשפחה שלך! את רוצה שיהיה לך כסף לשלם את המסים שהעלו, אז בבקשה! תחסכי בדברים האלה במקום להאשים את ביבי".
וזה אולי באמת העניין שצריך להבהיר והבהרתי לה, לאותה אישה: "אני לא טענתי שאני אדם עני. אני טוענת שאני שייכת למעמד הביניים שהוא המעמד שמכיל בתוכו את מרבית האזרחים במדינה והוא זה שעליו תמיד מפילים הכל, מטעמי נוחות. אל תתבלבלי גברת יקרה! אם אני עובדת לעתים 12 עד 15 שעות ביום וכך גם בעלי, יש לי את כל הזכויות בעולם לצאת לבית קפה בשישי בבוקר. יש לי את הזכות לנסוע לחופשה בסופשבוע וללון בצימר עם מסעדה טובה.
למה? כי אני עובדת בשביל זה! אני לא מקבלת ארוחות חינם. אני לא מובטלת. אני לא נטולת השכלה או הכשרה. אני בניתי את חיי במו ידי גם בלי העזרה של המדינה. ועל אף העובדה שלעולם לא יהיה לי מספיק כסף כדי לרכוש דירה, כל מה שאני רוצה זה לקיים את זכותי לחיות כאן חיים סבירים ביחס לכמות
המעמד הנמוך נמצא במצב עוד יותר קשה ממני. כי אם מעלים את מחיר הלחם, שהוא מוצר בסיסי לחיים של בן אדם, אז מה יעשו הם החל ממחר בבוקר? אנשים מבקשים פה מהממשלה שלהם לבצע עבודת חשיבה מעמיקה לפני שמפילים הכל על האזרח בקלות שכזו.
מבקשים מראש הממשלה לחשוב לטווח ארוך (והיה לו המון זמן לעשות את זה), שייקח במקום שישה סגני שרים שמנפחים לו את הממשלה, איזה כמה יועצים כלכליים שיבנו לו תוכנית. לא יעלה על הדעת שיש עוגת תקציב (ויש עוגה! תאמיני לי שיש) וראש ממשלה לא ידע איך לחלק אותה כך שאזרחים יוכלו לחיות פה באופן סביר.
אנחנו האזרחים סך הכל מבקשים שתהיה כאן פרופורציה בין מה שאנחנו מכניסים לבין מה שעלינו להוציא. במקום להביא לי את הדוגמאות של יוון וספרד, יכול היה להגדיל לעשות כבוד ראש הממשלה ולהביט מסביב אל כל עשרות המדינות המפותחות שמהן ניתן ללמוד כיצד מתנהלת מדינה שמשתמשת נכון בתקציב שלה. הדברים פשוטים! כל עוד הם לא כוללים בתוכם ספינים, הפחדות של הציבור והתנהלות כלכלית כושלת שבאה על חשבון האזרח הקטן!"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם