מדליה וטופס שחרור: קשה בווימות'
ניר שועלי נסע ברכבת לווימות' יותר משלוש שעות כדי לראות, אולי, סוף-סוף, ישראלית זוכה במדליה במשחקי לונדון. אל תנקנאו בו
לי קורזיץ. הכל בשבילה אורי דוידוביץ', עורך: גלעד לוסטיג
אנחנו סגורים במתחם ממנו בקושי רואים את הים ועושים דרכנו בין חיילים, שוטרים, קרוואנים ושאר מתקנים שמזכירים את צריפין. האוכל החם נגמר במזנון כבר בשעת צהריים מוקדמת, ומסעדות אין.
ברוכים הבאים לפורטלנד, אי שהוא פרבר של וויימות,' שגם היא רק עיירה של 75 אלף תושבים במרחק 175 ק"מ מלונדון, דרומה. במשחקים האולימפיים, השייט ממוקם תמיד הכי רחוק, והפעם נסענו יותר משלוש שעות ברכבת כדי לראות, אולי, סוף-סוף, ישראלי/ת זוכה במדליה במשחקי לונדון ,2012 אפילו שזה לא בלונדון.
פעם היה כאן בסיס גדול של חיל הים הבריטי, אבל תוכניות קיצוצים גרמו לסגירותו ולהעברת אל ערי הנמל הדרומיות האחרות, פורטסמות' ופליימות.' בזאת גם הסתיימה האטרקציה הבידורית הכנראה יחידה בעיירה, "ת'רסדיי וור" (מלחמת יום חמישי,( שהיתה מורכבת מתמרונים של אניות הצבא לעיני המקומיים.
השייט הספורטיבי מילא את החלל בעשר השנים האחרונות, וכמה מבכירי נבחרת השייט המהוללת של בריטניה מתגוררים כאן, כשבין תפקידיהם להעביר לדור הבא את מורשת המדליות של העם שטרם נוצח בים ומככב בשיוטים
האולימפיים. מסביב דווקא יפה. יש מפרצים, גבעות ירוקות ואזור נופש נפלא, אלא שהאולימפיאדה המאובטחת הזו הנחיתה כאן גדרות ומחסומים על כל מטר.
יאללה, רוצים מדליה וטופס שחרור צפונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם