המרד של הפרקליטות
בפרשת מגרון שוב הוכח כי הפקידים המשפטיים הם אלה שמנהלים את המדינה, אך השרים רועדים מפחד ונמנעים מלשים קץ לתופעה
ב-17 ביולי קיבלה ועדת השרים לענייני התיישבות החלטה על עמדת המדינה בנוגע לעתירה שהגישו תושבי מגרון לבג"ץ, לאחר שטענו כי רכשו חלק מהקרקע שעליה הוקמו בתיהם. ההחלטה קיבלה תוקף של החלטת ממשלה, ולפיה אם תוכח רכישת הקרקע, יישקלו בחיוב הסדרת התכנון והישארות התושבים היהודים בשטח. חמישה ימים לאחר מכן התקיים דיון בבג"ץ, שבו התבקשה ראש מחלקת הבג"צים עו"ד אסנת מנדל להודיע מהי עמדת המדינה בנוגע לעתירה.
עו"ד מנדל הודיעה מה החליטה הממשלה, אבל הוסיפה: "היועץ המשפטי לממשלה סבר כי העמדה כפי שהיא מוצעת על ידי ועדת השרים לענייני התיישבות מעוררת קשיים משפטיים". לכן היא ביקשה ארכה נוספת כדי לבשר מהי, אכן, עמדת הממשלה. האפיזודה הזו עברה בשקט, בלי שיועמדו לדין משמעתי עו"ד מנדל ו/או היועץ המשפטי - אם אכן הוא שלח אותה לומר את הדברים השערורייתיים הללו. העיתונות לא דיווחה, אף פרשן או פרופסור לא הזדעזע, והרי מה בסך הכל קרה? מי שבאמת מנהל את המדינה - צמרת הפרקליטות - עדיין לא אמרה את דברה הסופי.
כאילו אין ממשלה
אבל האמת היא שראוי היה שהקרקע תרעד, מכיוון שבפני שופטי בג"ץ הוצגה דוגמה קיצונית להיפוך היוצרות המתחולל כיום, שבמסגרתו מי שנבחר לשלוט מפחד להפעיל את מרותו, ומי שמונה לבצע את החלטות הנבחרים מפחיד אותם ומחליט במקומם.
אין להתבלבל. ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות לקבוע אם להעמיד אדם לדין. יש לו גם סמכות וחובה לייעץ לממשלה ולהביע את דעתו המשפטית. אבל אחרי שהממשלה שמעה את דעתו וקיבלה החלטה, הוא לא יכול להשיג עליה, ובוודאי לא בפני בג"ץ. עובד מדינה שנוהג כך מבצע עבירת משמעת חמורה העלולה להגיע עד כדי הפרת אמונים, בהתאם לכתוב בסעיף המשמעת של חוק שירות המדינה.
למרות זאת, התקוממות הפקידים ואוזלת היד הממשלתית לא נעצרות במגרון. לפני למעלה מחודש הוגשו לממשלה המלצות ועדת השופט
העליון אדמונד לוי.
הוועדה הוקמה בגלל חוסר האמון של הממשלה בעמדות המשפטיות של הפרקליטות. היא הציגה המלצות מבוססות, ששומטות את הקרקע מתחת לרוח המנשבת מכיוונם של בכירי פרקליטות המדינה. אלא שהממשלה חוששת לאמץ את ההמלצות. בחדרי חדרים נערכים דיונים, אבל מביך לשמוע התבטאויות של שרים ולזהות עד כמה הם חוששים מפקיד משפטי כזה או אחר.
הפקידים, מצדם ממשיכים לפעול בניגוד להמלצות ועדת לוי, תוך התרסה מוחלטת נגד מדיניות הממשלה והחלטותיה. כך למשל, הוועדה המליצה לבטל צווים מסוימים, כמו "צו שימוש מפריע", שמפלה לרעה את יהודי יו"ש. והנה בשבועות האחרונים הודיעה הפרקליטות לבג"ץ על המשך השימוש בצווים הללו, כאילו לא הייתה ועדת לוי וכאילו אין ממשלה. ואולי, אכן, אין לנו ממשלה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם