מבצע סיני
אני לא נביא ולא בן של נביא, אבל אלא אם כן אנחנו רוצים לשלם פרוטקשן לבדואים בחצי האי, לא תהיה בסוף ברירה - וישראל תפעל
כאדם מאמין, אני מתקשה להבין כיצד ראה טיילור בדוגמה הזו אישוש לדטרמיניזם חומרי. לו אני הייתי מגלה כתובת כזו במדבר, האמונה הייתה הופכת לידיעה. הייתי מניח שהיושב במרומים חומד לצון ומקווה שהמשך הבדיחה השמימית לא יהיה בסגנון איוב. כתובת כזו הייתה שולחת אותי לחפש פשר ומשמעות.
בכל אופן, בין אם מדובר בדטרמיניזם שראשיתו בנקודה סינגולרית, ובין אם בבריאה נתונת השגחה, בכל התרחשות יש סיבה ומסובב. מוזיקת המקרה לא מולחנת סתם. בניגוד להיפותזה החביבה של טיילור, אין כתובות סתמיות במדבר. אגב, האלף-בית הפרוטו כנעני, האלף-בית הראשון בהיסטוריה שממנו השתלשלו כמעט כל האלף-ביתים הידועים לנו היום, התגלה בכתובת עתיקה במדבר. מדבר סיני. ב"סרביט אלחאדם".
והנה, 3,500 שנה אחרי, גם הכתובת של המגה פיגוע שנמנע במשולש הגבולות ישראל-מצרים-רפיח, מקורה בסיני.
טוני פושפני, קצין סי-איי-אי אגדי, היה מקור ההשראה לדמותו של קולונל קורץ (מרלון ברנדו) בסרט "אפוקליפסה עכשיו". בשנות החמישים נשלח טוני פושפני להציל את הדאלי למה מציפורני הקומוניזם הסיני ובשנות השישים נשלח לג?ונגלים של צפון לאוס במשימה לארגן שבטים מקומיים נגד לוחמי הווייטקונג מצפון וייטנאם.
פושפני היה קצין מבריק אבל קקה של בנאדם. מניפולטור חסר מצפון וחסר מעצורים. לא היה גבול לאכזריותו. משתפי פעולה עם הווייטקונג הושלכו ממסוקים או נקרעו לגזרים. ראשים נכרתו ושופדו על יתדות, אחרים סתם קורקפו ופוחלצו. טוני פושפני בא לעבוד, והמוות היה כלי העבודה שלו.
כשהממונים בסי-אי-איי הביעו פקפוק לגבי מספר ההרוגים שעליו דיווח, הורה טוני לאנשיו להביא לו את אוזני ההרוגים. כל אוזן הייתה
אנשים עושים דברים איומים כדי להתפרנס. הם חותכים אוזניים לילדים קטנים, הם רוצחים 15 חיילים מצרים באמצע סעודת הפסקת הצום. בכל מלחמה קדושה, בכל מאבק עקרוני, כדאי גם לפשפש במניע הכלכלי. קל וחומר כשמדובר בבדואים של צפון סיני.
אחרי שנוריד את הכובע בפני המקצועיות של השב"כ והצבא, צריך לחפש סיבה שאינה קשורה דווקא במוטיבציה של המחבלים. זו די ברורה, השלטת אנרכיה איסלאמית על כל מרחב אפשרי, אומללות פרימיטיבית שווה לכל.
אגב, בשוודיה התקיים בסוף השבוע שעבר כינוס של ארגוני ימין קיצוני אירופאיים בסימן המאבק בג'יהאד המהגרים המוסלמים. מול הכינוס נערכה הפגנה של ארגוני שמאל. תמונה אחת צדה את עיני. גברת הנושאת שלט של ארגון "פמיניסטיות נגד איסלמו-פוביה". אירוני משהו בהתחשב ביחס של האיסלאם הפונדמנטליסטי לשוויון מגדרי. אלא אם כן שוויון מגדרי כולל בעיניכם את הזכות של אישה לבחור בין התעטפות בשטיח צמר שחור לבין התעטפות בשטיח צמר שחור יותר.
המניע החבלני ברור אם כן, אבל הוא לא היה יוצא אל הפועל אלמלא אפשרו זאת הבדואים. מן המוסכמות שאין אירוע אחד המתרחש בשטח הנתון לשליטתם שיתקיים ללא היתר.
אם השב"כ ידע על ההתארגנות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שגם הם ידעו עליו. ואין מדובר בהיתר לפעול שמקורו בהקצנה דתית ובהשפעת תיירות הג'יהאד אלא בסיבה אחרת, פרוזאית אך משמעותית.
הגדר ההולכת ונבנית בגבול ישראל מצרים מגדירה מציאות חדשה שמשמעותה פגיעה כלכלית אנושה בפרנסת השבטים. פגיעה מהותית בחופש העיסוק של הבדואים, שזה מאות אם לא אלפי שנים מתמחים במגוון מצומצם של מלאכות.
הברחות, הברחות, ובין לבין פשיטות שוד וגזל. בסיני אין תעשיית היי-טק, אין מפעלי פלדה יורקי אש אלא אך ורק תאגיד הברחות מפותח לישראל. סמים, נשים ואנשים. וכמעט שכחנו, כלי נשק. הגדר היא מכשול בדרך לכסף. מי שנתן ידו לפיגוע בסדר גודל כזה, גם אם באופן תיאורטי, מאותת שהוא זועם אבל גם שהוא לא פוחד.
אם החיזבאללה היה מוציא פיגוע בסדר גודל כזה בגבול הצפון, התגובה הייתה ללא ספק פגיעה קשה בו אם לא למעלה מזה. קזוס בלי לתפארת הקזוס בלי. גם אם פיגוע כזה היה יוצא מסוריה המעורערת, ישראל הייתה מגיבה.
לא כך במקרה של סיני. הידיים כבולות, והשיניים חורקות. תגובה ישראלית תפתח שערי גיהנום, והבדואים מבינים זאת. אבל הם לא ציפו למתקפה מצרית בסדר גודל כזה. האם מדובר בהתעשתות מצרית? מסופקני. כל עוד המצרים פועלים מתוך עלבון ורואים במחבלי הג?יהאד שותפים לדרך שסרחו, כל עוד תעשיית ההברחות מרוויחה עשרות מיליוני דולרים בשנה בעוד שכרו של קצין מצרי הוא 1,200 דולר בשנה, הגבול ירתח.
פתרון לסיני הוא פתרון מערכתי, ביטחוני, חברתי וכלכלי. ובאופק אין כזה. במידה רבה הגבול הדרומי שלנו הוא סימפטום של מציאות כלכלית עולמית קודרת בעיצומה של תזזית טקטונית. אירופה אולי לפני קריסה כלכלית, אבל אפריקה רוצה להגיע אליה.
אנחנו, לרוע המזל, יושבים בדיוק במעבר, ועוד בשכונה שבה כולם רוצים להרוג אותנו. אולי בשל כך הניסיון המכוער לכוון את זעם הקיצוץ בתקציב לעבר המתנחלים לא ממריא. ולא רק משום האבסורד שבו שלום עכשיו מאשימה את מתיישבי מגרון בזלילת תקציבים, בשל בניית שכונה חדשה עבורם, כי את הישנה עליהם לפנות על פי צו בית משפט שהתקבל בעקבות עתירה של שלום עכשיו.
המזרח התיכון החדש הוא לא המזרח התיכון החדש של פרס אלא מקום אלים ומטורף, שאליו מתנקזים פנאטים חובבי אקסטרים ורצח. הם בעזה, הם בסיני, הם מעבר לגבול הסורי. אתם בטוחים שאתם רוצים אותם חמש דקות מכפר סבא?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם