יורדים נמוך
כאשר ילדיו של רה"מ מעורבים בפוליטיקה זהו סיפור חדשותי. כשמדובר בצעיר שמנסה לחיות חיים רגילים קיים אמנם עניין רכילותי, אבל קשה להבין את הערך הציבורי
לאחרונה רעשו הכותרות בדיווח על צעיר כזה שחגג את יום הולדת 21 עם כוס אלכוהול בידו וסיגריה בפיו. המסיבה לא הייתה שונה ממסיבת יום הולדת טיפוסית לגיל 21 - מועדון, מוזיקה, ריקודים, אלכוהול וסיגריות. לו היה מדובר בכל צעיר מתבגר אחר, זה לא היה מעניין אף אחד, במיוחד לא עיתונאים. אבל הצעיר היה לא אחר מאשר ילדו של ראש הממשלה.
לאורך השנים, וביתר שאת בשנים האחרונות, מתקיים עיסוק כמעט אובססיבי בבני משפחותיהם של ראשי ממשלה. ילדיהם מעניינים במיוחד: מה הוא עשה? מתי הוא חוזר לישראל? עם מי היא מסתובבת? מה הם אמרו ולמי?
כאשר ילדיו של ראש הממשלה מעורבים בפוליטיקה בצורה זו או אחרת, כפי שהיה מעורב חבר הכנסת עמרי שרון - יש לכך ערך חדשותי ואף עניין ציבורי. אבל כאשר מדובר בצעיר שמנסה לחיות חיים רגילים כפי צעירים בני גילו - ראוי לשאול מה הטעם בפרסום? אפשר להבין את העניין הרכילותי, קשה להבין את הערך הציבורי.
הפרסומים על חגיגת יום ההולדת הופיעו יום לאחר שהוכרז על שורה של שינויים כלכליים שכללו את העלאת מחירי הבירות והסיגריות. הארץ געשה ורעשה סביב הגזרות הכלכליות, מומחים הציעו הצעות, הציבור התמרמר ואזרחים כעסו על הממשלה ועל ראש הממשלה – כל אלה לגיטימיים ורלוונטיים בדמוקרטיה ישראלית נושכת. אבל בפרסום ציני המתאר את ילדו של ראש הממשלה לא הייתה לגיטימיות, והאמת שגם לא רלוונטיות - לא לנושא הקיצוצים ובטח שלא למחירי האלכוהול.
קיימות אפשרויות "נמוכות" מספיק כדי לפגוע או להציק לראשי ממשלה, הנה רשימה חלקית ביותר: לפרסם תמונה מאד לא מחמיאה שלו - עדיף כזו עם הבעה המעוררת גיחוך אצל הקורא; לפרשן צעדים והחלטות באופן קיצוני כדי "לחמם" את הציבור; להציג ציטוט, שתוקף את ראש הממשלה,
אבל יש דרך טובה יותר לנסות ולפגוע בראש ממשלה. היא פשוטה ורכילותית. לפרסם את תמונת ילדיו בסיטואציה רגילה לחלוטין, כמו לעשן סיגריה, לחבר זאת לכותרת המתריסה "שואף לגדולות" והנה לך אצבע בעינו של ראש הממשלה.
הניסיון לפגוע באב באמצעות הילד אינו ראוי. יותר מכך - יש להתפלא על כך שפרסום הכתבה עבר את סף העורך הראשי של ידיעות אחרונות. כי גם אם לא חדרה הכותרת את שריונו של ראש הממשלה, אז ניתן רק להניח שהיא פגעה בילדו. צעיר אחד בן 21.