השיטה היא הבעיה

אם נתניהו וברק לא מרוצים מהעובדה שכל צמרת הביטחון מתנגדת למהלכם הצפוי, הם יכולים לבוא בטענות רק אל עצמם

ד''ר צ'לו רוזנברג | 16/8/2012 13:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשבועיים האחרונים מובילות שתי לשכות קמפיין תקשורתי מתוזמן היטב שמטרתו בלתי מובנת בעליל. הידיעות על תקיפה קרבה באיראן אינן בדותה עיתונאית אלא תוצאה של תדרוכים של בכירי הקברניטים. כדי לכסות את ערוותם, אותם קברניטים מתדרכים לא חוסכים שום מאמץ כדי לגנות את הדיון הציבורי באחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בתולדות ישראל.

אם המטרה של "המקורות", קרי ראש הממשלה ושר הביטחון, להכין את דעת הקהל בישראל, ללכת הפוך על הפוך, הרי שבמעשיהם הם גורמים נזקים כבדים.
גורמים נזקים כבדים במעשיהם. נתניהו וברק
גורמים נזקים כבדים במעשיהם. נתניהו וברק  צילום: יהונתן שאול
פרסום דברי ראש הממשלה בכנס סגור עם עיתונאים, לפיהם אנשי צה"ל מחפשים כסת"ח ושנמאס לו כבר ממצגות, היה מתוזמן היטב. אין כמו ראש הממשלה היודע שאמירות מסוג זה יגיעו לפרסום ומהר. ניתן לשער שלנתניהו הייתה כוונה ברורה, לאו דווקא "טהורה", להשמיץ את ראשי צה"ל.

ראש הממשלה, ככל הנראה, רצה לסגור חשבון עם ראשי מערכת הביטחון על הדלפות לפיהן הצמרת הביטחונית מתנגדת לתקיפה ישראלית באיראן. לא בכדי הבהיר נתניהו בראיונות בערוצים השונים את מה שכל דרדק יודע: בדמוקרטיה הדרג המדיני מחליט והדרג הצבאי מבצע. גם אם לא הייתה כוונה לפגוע בראשי מערכת הביטחון, מדובר במעשה נבזה. מדוע? משום שנתניהו יודע היטב ששיטת קבלת ההחלטות בביטחון לאומי בישראל בעייתית, בלשון המעטה, והממשק בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני, המיוחד הצבא, בעייתי עוד יותר.
אל מי נתניהו בטענות?

הנה לכם ציטוט: "כשמדובר ביחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי סביר להניח שהדרג המדיני אינו מומחה לפרקטיקה הצבאית. גם אם יש לדרג המדיני רקע צבאי, כמו בדוגמאות רבות במקרה הישראלי, סביר להניח שהוא אינו בקי בידע הצבאי המתפתח והמתחדש חדשות לבקרים באשר למקצוע הצבאי, לאיום ולאופיו. הדרג המדיני זקוק לדרג הצבאי כמפתח ידע צבאי פרקטי לשם מימוש יעדיו המדיניים, באמצעות חשיבה, תכנון וביצוע צבאיים... הממשק הנכון מחייב שיח פתוח, המממש חופש מחשבה, הבעת דעה ומשמעת פעולה, כאשר הצבא נתון למרותו של הדרג המדיני" ( משה יעלון, במרכז למחקרי ביטחון לאומי, 2006).

אין מסקנה אחרת: הדרג המדיני תלוי באופן מוחלט בדרג הצבאי ובמה שהוא מפרש. אז כלפי מי בא נתניהו בטענות? זו הרי השיטה במלוא "תפארתה". עיקרה: הצבא מחויב לפרש את המציאות האסטרטגית של ישראל והמונופול שלו מוחלט. אגף המודיעין בצה"ל, שלא כמו במקומות אחרים בעולם, מחויב לתת הערכת מצב לאומי. למה? כי זה הדפוס המקובע בישראל מאז

ועד היום. אז אם הצבא חייב לספק הערכה לאומית, דוברו של הצבא בפני הדרג המדיני הוא המטכ"ל. לא יהיה זה הימור פרוע אם נניח שהרמטכ"ל, בני גנץ, אינו בודה דברים מלבו.

על הבעיה הזו הצביע, לפני חודשים ספורים, מי שהיה יועצו הקרוב ביותר של ראש הממשלה והראש המטה לביטחון לאומי, עוזי ארד. הלה אמר מפורשות שראש הממשלה והממשלה כולה מתעלמים ממה שהמטה לביטחון לאומי צריך לעשות, ממדרים אותו ומונעים ממנו לפרש את המציאות לאחר בחינת כל האפשרויות והנסיבות הקיימות.

אם כך, ראש הממשלה מקבל בישיבותיו שקפים של הצבא בהם מסבירים את המציאות דרך הפריזמה הבלבדית של צה"ל. האם זה טוב: ברור שלא, אך אם מטילים על הצבא לעסוק במה שהוא איננו חייב לעסוק אלא המדינאים, מקבלים, בדיוק, את מה שנתניהו מקבל.

אם נתניהו וברק לא מרוצים מהעובדה שכל צמרת הביטחון מתנגדת למהלכם הצפוי, הם יכולים לבוא בטענות רק אל עצמם. הדרג המבצעי לא ימרה את פי הדרג המדיני, היה ותוטל עליו לבצע תקיפה באיראן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ד''ר צ'לו רוזנברג

צילום: עצמי

היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי

לכל הטורים של ד''ר צ'לו רוזנברג

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים