נשארו רק הבטחות
כל עוד סטנלי פישר המנהיג הכלכלי, אין שום טעם לצפות לירידה במחירי הדיור. את הצדק החברתי המפגינים ייאלצו לחפש במחירי הגבינה
- מחירי הדירות בתל אביב עלו ב-6% ברבעון האחרון
- הממשלה ממשיכה לסלק את המשקיעים משוק הנדל"ן
- מחירי הדירות גבוהים כיום ב-3% מאשר בפרוץ המחאה
לא מדובר במהלכים חברתיים במיוחד: הצעדים שנקט בנק ישראל בעבר כוונו בעיקר נגד רוכשי הדירות דלי האמצעים המגיעים לשוק הדיור ללא הון עצמי: בנק ישראל הורה לבנקים להעלות את רמת ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה, ובכך הרחיק אותם מהשוק והגדיל עוד יותר את הפער המשמעותי ביותר בחברה: בין מי שידם משגת לקנות דירה למי שיצטרכו להמשיך לגור אצל ההורים או לנדוד בין דירות שכורות.
בעיית מחירי הדיור היא הגורם העיקרי למצוקה החברתית-כלכלית וללחץ על המעמד הבינוני והנמוך. הפתרון האמיתי הוצע על ידי ראש הממשלה, שר השיכון ואחרים שהבטיחו "להציף את השוק בהיצע קרקעות" ולטפל במצוקה באמצעות "פטיש של חמישה קילו". אבל עם הקוראים לפתרון מהיר ולהפחתת המחירים בעשרות אחוזים לא ניתן למנות את בנק ישראל ואת הנגיד פישר.
גם המדינה ומשרד האוצר לא הזדרזו במיוחד לפעול כדי להגביר את ההיצע בשוק הדיור, ולא במקרה. למנהלי המשק אין כל עניין לעשות זאת. ירידה חדה במחירי הדירות תספק אולי את מי שדורשים מהמדינה לספק דיור בהישג יד, אבל עלולה להכניס את המשק לסחרור.
למנהלי המשק אין אינטרס להגביר את היצע הדירות
צילום: ראובן קסטרו.
שיתוק המערכת הבנקאית
על פי נתוני בנק ישראל, יש לציבור משכנתאות בסך כולל של 270 מיליארד שקל. זהו אשראי בסכום אדיר שכנגדו ממושכנים נכסי נדל"ן. אם יירדו מחירי הדירות בשיעור של 30 אחוז, יצטרכו הבנקים לדרוש ממקבלי המשכנתאות להגדיל את ערך הביטחונות שכנגד ההלוואות שקיבלו או במקביל להפחית מהונם 80 מיליארד שקל על חשבון הפחתה לחובות מסופקים.
מדובר בסכומים שמהווים כ-60 אחוז מההון העצמי של המערכת הבנקאית, המאפשר לה את פעילות האשראי. במונחים מעשיים יותר: ירידה משמעותית במחירי הדירות עלולה לשתק את המערכת הבנקאית, לייבש את זרימת האשראי הנדרשת לפעילותו התקינה
של המשק, ואולי אף לגרום לקריסתה של חלק מהמערכת הבנקאית.
לכן משאיר בנק ישראל את ההבטחות ל"הצפת השוק" ו"דיור בר השגה" לפוליטיקאים שממילא אינם עושים הרבה, ומסתפק במאמצים לבלימת עליית המחירים. ייצוב המחירים חשוב לא פחות ממניעת מפולת: התנפחות בועת המחירים תגביר את סכנת המפולת. לכן כל עוד משמש פישר כמנהיג הכלכלי בפועל של ישראל, אין לצפות לירידה משמעותית במחירי הדיור, ובוודאי לא בטווח הקצר, ואת הצדק החברתי יצטרכו המוחים לחפש במחירי הגבינה או בשכר הלימוד. אבל הבטחות סרק להוזלת הדירות נמשיך לשמוע מכל פוליטיקאי מזדמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם