השכר ועונשו

נתניהו אינו אשם בעליית מחירי הסחורות בעולם שגרמה לייקור הלחם והבנזין. אחריותו מתמקדת בהסכמי השכר הנדיבים שהביאו לגזירות

יהודה שרוני | 19/8/2012 5:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
עליית מחירי מוצרי המזון בימים האחרונים החזירה אותנו שנה לאחור, למשבצת הפתיחה של המחאה החברתית. בשנה האחרונה, וביתר שאת בימים האחרונים, הפך בנימין נתניהו על רקע זה למוקד למתקפות בלתי פוסקות.

אם הביקורת על הכישלון בניהול תקציב המדינה מוצדקת, ניתן לתמוה אם לא נסחפנו בעניין האחריות שהוטלה עליו בנושא המחירים. מה הקשר בין ראש הממשלה למחירי הסחורות בעולם? לו נתניהו היה מסוגל לחזות את זינוק הדולר בעולם, הוא היה פורש מזמן לעולם העסקים.

בהנחה שהמתיחות עם איראן אינה הגורם המרכזי לנסיקת מחירי הדלק בעולם, המסקנה היא שנתניהו חף גם מהשפעה על מחירי האנרגיה. מחירם של החיטה, התירס או הסויה לא נסק בגלל מדיניות נתניהו, אלא בעיקר בשל הבצורת בארה"ב.

כשהסחורות בעולם מתייקרות והדולר מזנק, יצרני המזון בישראל המייבאים את חומרי הגלם נאלצים לספוג ולספוג עד שהמחיר מתעדכן. שיטת העדכון עובדת כך: מחירי הבנזין מעודכנים בסוף כל חודש על פי נוסחה המשקללת את מחירי הדלק והדולר בעולם. מחירי הלחם, החלב או המוצרים האחרים שבפיקוח מתעדכנים על פי החלטת רשויות הפיקוח (ועדת המחירים).

ראש הממשלה אינו טירון פוליטי. הוא מבין היטב שגל ההתייקרויות עלול לפגוע בסיכויי בחירתו לכהונה נוספת, ולכן הוא עושה כל מאמץ למיתון ההתייקרויות, ככל שהדבר באפשרותו.

כך מנע זינוק של עשרות אחוזים במחירי החשמל באמצעות פריסת ייקור התעריפים לאורך כמה שנים. כך פעל כשהצליח למתן זמנית את עליית מחירי הבנזין באמצעות הפחתת מס הבלו. הוא גם פועל למניעת העלאה נוספת במחירי הלחם ולדחייה של ייקור מחירי הביצים, מוצרי החלב והתחבורה הציבורית.
נתניהו ושטייניץ נרדמו בשמירה

אך בעוד בעניין ההתייקרויות הביקורת נגדו לא הוגנת ולעתים גובלת בבורות, הגזירות התקציביות, כמו העלאת המע"מ ומס הכנסה, נמצאות באחריותו המלאה.

נתניהו ושר האוצר שלו יובל שטייניץ נרדמו בשמירה כשבמהלך 2011 אישרו הסכמי שכר נדיבים עם ארגוני עובדים בעלות של מיליארדי שקלים. הרופאים קיבלו תוספת של 48 אחוז, המורים נהנו מרפורמת "עוז לתמורה", העובדים הסוציאליים שודרגו, ועובדי הקבלן השתחררו מעבדות.

מעבר לכך, נתניהו אישר את ההסכם להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל בחודש ל-4,300 שקל בחודש. המחאה החברתית גם אילצה אותו להתחייב לאמץ את המלצות טרכטנברג, הגם שלפחות לחלק מההמלצות כמו חינוך חינם לגילאי 4-3 אין כיסוי תקציבי. את הסכמי השכר הפזרניים ניתן היה לקבל, לו קופת האוצר הייתה מלאה.

בפועל גררו ההסכמים חריגה של למעלה מ-10

מיליארד שקל ממסגרת התקציב. הגזירות שהונחתו בעקבות כך כללו את העלאת המע"מ ומס הכנסה, וכן ייקור מסי הקנייה על בירות וסיגריות.

מאות אלפי העובדים שנהנו מתוספות השכר יסתדרו אולי עם הגזירות, אך לא כך לגבי בני השכבות המוחלשות שמחוץ למעגל העבודה. הם לא נהנו מתוספות השכר, מהעלאת שכר המינימום או מנקודות זיכוי ממס כהורים לילדים קטנים.

לנתניהו מומלץ להקל על בני השכבות המוחלשות באמצעות עדכון של עשרות שקלים בקצבאות הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה. המהלך יסייע להם להתחיל את החודש, ובתקווה אף לגמור אותו.

ראש הממשלה ימשיך ויישא באחריות לגל הגזירות הבא, אם בתקציב 2013 תוענק חסינות מוחלטת לשר הביטחון בעניין הקיצוץ בתקציב הביטחון. במקרה זה תקציבי המשרדים הנותרים, כולל תקציבי הרווחה והחינוך, ייאלצו לספוג קיצוצים נוספים.

עדכון אחרון : 19/8/2012 5:37
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים