מחבלים על הכביש
שושן ברבי שדרס לכאורה שלוש נשים בנתניה, הוא חפץ חשוד. הוא התפוצץ ביום שישי, אבל סימני האזהרה היו כאן, פשוט התעלמנו
מטענים כבר לא מתפוצצים ברחובות הערים ובאוטובוסים, תודה לאל ובעיקר לגופי הביטחון הישראלים והפלסטינים. אבל עדיין טרור מאיים על כולנו יום יום - טרור מסוג אחר לגמרי.
בכבישי ישראל מסתובבים מאות מחבלים. כולנו מכירים אותם - הם נצמדים אלינו במהירות מסחררת, עוקפים מימין ומתעלמים מקו הפרדה רצוף, גונבים רמזורים ומעבר חצייה לא קיים עבורם.
הם עולים על הכביש שיכורים ומסוממים, או אחרי יומיים ללא שינה. הם נוסעים עם משקל יתר ברכב, עם רכבים שלא עברו במכון רישוי, פונים פניות פרסה במרכז רחוב, משתלבים בתנועה מבלי להסתכל ימינה ושמאלה או במראות ונוסעים רוורס בכביש ראשי כי היו עסוקים בנייד ולא שמו לב לצומת.
המחבלים הללו הורגים אותנו. אבל משום מה אנחנו לא עושים כלום כדי למנוע את הסכנה הזו. מבחינתנו תאונות דרכים זה "משמים", אבל אין כאן שום גורם עליון. למחבלים הללו אין אלוהים, לפחות עד שהם מובאים לאולם המעצרים בבית המשפט, אז מבצבצת על ראשם הכיפה הלבנה שנועדה לשכן אותם באגף התורני.
מי שנוסע כמו מחבל הוא אדם שאיבד, אם אי פעם רכש, את כושר האבחנה בין טוב ורע. הוא אדם נטול מודעות לקדושת חייו של אדם אחר. המחבלים הללו משחיתים גם אותנו, כי אטימות, גסות ובהמיות הן מחלות מידבקות.
שושן ברבי שרצח לכאורה בדם קר שלוש נשים בנתניה, הוא חפץ חשוד. הוא התפוצץ ביום שישי, אבל סימני האזהרה היו כאן, פשוט התעלמנו - המשטרה ואנחנו, האזרחים - כולם קיוו שיהיה בסדר.
משטרת ישראל חייבת להילחם בטרור הכבישים כפי שנלחמים נגד טרור - על ידי התמקדות בגורמים המסוכנים, מעצרים מונעים, איסוף מודיעין, שבירת שגרה וחיסולים ממוקדים. כן! חיסולים ממוקדים - רכבים שהיו מעורבים בעבירות חמורות חייבים ללכת לגריסה. עבריינים שהורשעו בעבירות
"חברי ארגון פשע" (בעברית - עבריינים פעילים) לא צריכים להחזיק רשיון נהיגה. למה? ככה. המשטרה חייבת לגייס מאות מתנדבים שיתעדו עבירות תנועה תוך כדי שגרת יומם (נו, זה מורכב משפטית, תתמודדו) כדי להגביר נוכחות ולייצר הרתעה. את הטרור הפלסטיני גורמי הביטחון הצליחו למגר גם בעזרת אמצעים טכנולוגים מתקדמים - גם כאן, המשטרה והמחוקק חייבים ללכת קדימה: התקנה של מנגנוני שליטה ובקרה ברכבים, מערכת "אח גדול" על כל רכב שנמצא בבעלות של עבריין תנועה היא התחלה.
לכל אבירי הדמוקרטיה שחוששים בפגיעה בזכויות הפרט, אשיב בשני משפטים: קרובת משפחתי, גבי ראובני ז"ל נרצחה בכביש לפני חודש על ידי נהג מסומם שנעצר רק כמה שבועות קודם לכן על תקיפה אלימה ושוחרר עד משפטו. אם היו לוקחים לו בינתיים את הרכב, היא הייתה מתחילה בשבוע הבא את לימודי השנה השלישית שלה באוניברסיטה.
ומעבר לכך, אנחנו לא צריכים לחכות למשטרה. כל אחד מאיתנו חייב להתגייס למאבק בטרור: לרשום מספרי רכב של מתפרעים ולדווח מיידית למוקד 100 (מניסיון וממעקב - הם מטפלים במהירות בכל פנייה כזו שמגיעה עם מיקום, מספר רישוי ותיאור מדויק של הרכב), ולהתקשר למספר הטלפון שמופיע לעתים על הרכבים.
אפשר לדרוש צדק חברתי ולדבר על ערבות ואחריות הדדית, ואפשר גם ליישם את האחריות הזו - כל מה שצריך זה רק לנהוג בעיניים פקוחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם