המזרח הפרוע
מעקב צמוד אחר ארגוני המיליציה החמושים שהשתלטו על לוב עשוי לספק תובנות על האתגרים הביטחוניים הצפויים למדינת ישראל
ביוני השנה הותקפה מכוניתו של שגריר בריטניה במדינה בפצצות מרגמה. התקיפה התרחשה כמה ימים לאחר פיצוץ שכוון נגד נציגות ארצות הברית עצמה בבנגאזי. מוקדם יותר באותו החודש תקפה מיליציה חמושה את שדה התעופה הבינלאומי בטריפולי והחזיקה בשדה התעופה המרכזי במדינה למשך כיממה, ללא כל התנגדות משמעותית.
מעניין כי ערב ההתקפה קרא ראש ארגון אל-קאעידה לתומכיו לנקום את מותו של איש הארגון שנהרג. צירוף מקרים? אולי. אך האירועים מפנים זרקור לשאלה רחבה יותר באשר לכיוון שאליו צועדת לוב, ועמה יתר המדינות שהשתחררו ממשטריהן המדכאים.
החדשות מלוב אינן מגיעות לכותרות הראשיות בישראל. אולם לנו, הישראלים, מומלץ לשמור על עין פקוחה ביחס להתפתחויות במדינה. אלו עשויות לספק תובנות על אתגרי הביטחון הצפויים למדינת ישראל בעקבות הטלטלה שחווה המרחב הערבי.
אף שבחודש יולי השנה נערכו בלוב לראשונה בחירות דמוקרטיות לפרלמנט, בפועל המדינה שוקעת למצב של תוהו ובוהו מתמשך. חלקים גדולים של המדינה נפלו לידיהם של ארגוני מיליציה מקומיים, חלקם בעלי אוריינטציה קיצונית.
ארגונים אלה התחמשו בנשק ובתחמושת שנשדדו ממחסנים צבאיים לוביים במהלך המלחמה בשנה שעברה אך גם בנשק שהגיע מחוץ ללוב, חלקו ממדינות המפרץ שסייעו בהפלת משטר קדאפי. כעת אותן המיליציות עושות בחלקים נרחבים של המדינה כבשלהן.
לצד מיליציות אלה פועל ערב רב של ארגונים סלפיים המעוניינים לעצב סדר יום איסלאמי. אי-יציבות זו הובילה בין השאר להברחות נשק
לשטח סיני ולרצועת עזה.
אך הברחות הנשק הינן רק סימפטום אחד של היחלשות השלטון המרכזי ברבות מן המדינות באזור. במדינות שחוו חילופי שלטון כתוצאה מ"האביב הערבי" ישנה פריחה בפעילותם של גורמי טרור שמנצלים את חולשת השלטון המרכזי ומתבססים באזורי הספר.
תימן מוגדרת כזו שמציבה את איום הטרור הגדול ביותר עבור ארצות הברית, והאחרונה הגבירה בשנה האחרונה באופן דרמטי את השימוש במטוסים ללא טייס לסיכול פעולות טרור. לא תהיה זו הפתעה אם נראה בעתיד הלא רחוק שימוש באמצעים אלו גם בלוב, במקרה שכוחות הביטחון הלוביים לא ימנעו את פעילות המיליציות החמושות.
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי