על ראש שמחתו: ירושלים של ציפורים וטבע

בין הסדקים הרבים של ירושלים שזרמו בהם בימים עברו מים קדומים, מתגלה טבע מרהיב ביופיו שחייבים להגן עליו

עמיר בלבן | 25/9/2012 8:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הסדקים בין סלעי ההר שוקקים חיים. מתוכם מגיח החצב בימי הסתיו, ובחסותם מסתתר העקרב. בסדקים הגדולים עדיין שוכן כוס החורבות (ממשפחת הינשופיים) ומביט בקריצה. כמו תמיד בעונה הזאת גבעת התנ"ך מכוסה במלוא הדרה במרבד חצבים מרהיב, ומבינו נשקף הר ציון, מגדל דוד וגיא בן הינום.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

ירושלים היא עיר של סדקים: אני אוהב אותה בגלל הסדקים. בסקר שערכנו בשיתוף רשות העתיקות והרשות לפיתוח ירושלים בעיר העתיקה לפני כמה שנים בחנו את כל הסדקים: בבמת הר הבית, בין אבני הכותל, בחצרות המנזרים ובקירות המחצבה שנשלפו ממנה אבני הבנייה. אלה סדקים עתיקים שנושאים בחובם סיפור. זרמו בהם מים קדומים וגם נוזלי גוף של עיר בצורה, שסועה, מחולקת ומאוחדת. מתוך הסדקים תמיד מציץ משהו: צלף בן אלף, זהבית בת יום, חרדון חוצפן או דרור בית.

אבל הסדקים אינם נחלתה של העיר העתיקה בלבד. בכל דור ודור המשיכו לבנות את ירושלים. הקימו חוות חקלאיות עתיקות בליפתא, בנו את מוצא העתיקה ואת עין יעל. בין אבני הקיר החקלאי העתיק שנבנה בעמל סביב מעיינות ליפתא חבויה פקעת של רקפת, ועל ראשו עומדת בחורף חכלילית סלעים גיאורגית ומרעידה את זנבה.
צילום: עמיר בלבן
סבכי טוחנים ליד אלה ארץ ישראלית. הטבע מביט בקריצה צילום: עמיר בלבן

הסדקים מתגלים גם בשכונות החדשות בכל רחבי העיר החדשה והמתחדשת. מציץ סורי ושיכרון זהוב  (שני מינים של עשבים רב שנתיים) מזוהים מאוד עם שכונת מוסררה אדומת הגגות והבזים. והבזים מקננים גם בכותל המערבי.

גם בשכונות הרפאים כפר דוד, ממילא המחודשת ורחביה המתרוקנת הטבע לא מוותר, ועצי תות ושסק עמוסי פרי מזינים בולבולים וקיפודים. אם חשבתם שבשכונות החדשות הטבע יירגע, טעיתם. מדי ערב עדיין עולים מסדקי יער ירושלים מאות תנים זהובים ומתגנבים אל פחי האשפה העמוסים כל טוב הניצבים לצד אולמות האירועים בגבעת שאול. בדרכם חזרה אל סבך המנוחה היומי הם עדיין נזהרים מהצבוע הבודד שאורב להם וגם  לצבי ולשועל תמים.

אחד

המקומות המרשימים ביותר לצפות בהם בעיר לקראת שקיעה הוא הר חרת. מפסגת ההר נשקפת העיר החדשה, והשמש ששוקעת במערב משתקפת וצובעת בכתום את חלונות העיר. בין ההר לעיר נפער בור המחצבה העמוק, הסדק הגדול בהרי ירושלים. מאבני המחצבה נבנתה העיר החדשה, והמחצבה היא מעין תמונת תבליט הפוכה של העיר.

בשעה מיוחדת זאת, שעת חילופי משמרת היום והלילה, מתמזגות קריאות הקאקים ושירת השרשירים בנביחות השועל וקריאות האוח. בבור הענק הטבע חוזר במלוא עוצמתו. אבל את העיר אני אוהב בעיקר כי יש בה עוד הרבה ירושלמים אוהבי טבע, והם יקומו להגן על הטבע שקרוב ללבם ולביתם, ממצפה נפתוח בצפון ועד עמק הצבאים בדרום. שנה טובה!

הכותב הינו מנהל עמית בתחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום:

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים