לחלק את קרקעות הלאום - ללאום
התחושה החזקה בציבור היא שהמדינה הפכה יותר עשירה אבל האנשים הפכו ליותר עניים. הפתרון אינו חזרה למדיניות סוציאליסטית אלא העברת קרקעות המדינה לציבור
"אני אשיב אותם!", השבתי ללא היסוס. "כולנו זוכרים את עשרת המנדטים שאיבד הליכוד כשהוצאתי מהרשימה בפעם הקודמת – בע"ה נביא אותם בחזרה".
"אם תיבחר – במה אתה מתכוון לעסוק?"
"בעיקר בנושאי כלכלה וחברה", עניתי.
"לא בענייני ארץ ישראל?"
"יש קשר עמוק בין השניים - ארץ ישראל היא הפתרון לבעיה הכלכלית האישית. עלינו להשלים את חוק השבות. לא רק שיבת העם אל הארץ אלא גם להיפך – שיבת הארץ אל העם באופן הפרטי ביותר. משבצת קרקע לכל משפחה יהודית בישראל".
פרישתו של משה כחלון, על רקע המצוקה הכלכלית במדינה, מעמידה את הליכוד בבעיה. אין ספק שדרעי הוא שיוביל את ש"ס וחבירה שלו אל שלי יחמוביץ' תחת סיסמאות חברתיות כביכול. מהלך זה יתקבל באופן טבעי ובתרועות של התקשורת.
ראוי אם כן לחזור על הראשונות ולהבין מה בעצם קורה לנו – לא בפוליטיקה אלא בפן החברתי כלכלי.
התחושה החזקה בציבור היא שהמדינה הפכה יותר עשירה אבל האנשים הפכו ליותר עניים משום שאמצעי הייצור מתרכזים בידי מיעוט קטן. ואמצעי הייצור הראשון במעלה היה ונותר – הקרקע. אין זו אשמתו של הליכוד. ההנהגה הכלכלית של ישראל פעלה על פי אמות המידה הכלכליות הנכונות ביותר המוכרות לה – הווה אומר הקפיטליסטיות – ומנעה את הידרדרות המדינה למחוזות הסוציאליסטיים שהביאו לנו בעבר אינפלציה תלת ספרתית והביאו מול עינינו לקריסת כלכלות אירופה בזו אחר זו.
אין דבר כזה כלכלה סוציאליסטית. כלכלה היא יצירה, ייצור, בריאה, חיים - הליכה אחר תכונות הבורא. סוציאליזם הוא שם מיופייף לשוד וגזל מתחסד - ברשות ובסמכות. בריאה וגזל הולכים ביחד כמו חיים ומוות... אין ולא יכולה להיות בריאה שכזו – כלכלה סוציאליסטית. מצד שני אנו נמצאים עכשיו בדיוק בשלב המסוכן של הקפיטליזם, כשהוא אינו תחום בתוך תרבות אמונית של צדקה וחסד, שלב אותו חזה במדויק שבתאי בן דוב לפני כחמישים שנה.
"הקפיטליזם על גווניו השונים...הוא הפועל היוצא של האינדיבידואליזם...הוא מאמין ורוצה בחברה שתהיה מפוצלת לאינטרסים מתחרים ומפוצלים...(הקפיטליזם יוצר) חברה שכל הסממנים הללו יהוו את היסוד והמסגרת לכל יחסיה הפנימיים. מוסר כזה מנוגד הוא באופן קטבי לתחושת הקודש אשר חייבת התעוררותנו הלאומית להיות מלאה בה".
ועכשיו שימו לב לניתוח הכלכלי, תחזית מדויקת מלפני חמישים שנה, שלא תשמעו משום כלכלן שמסביר בדיוק מה אירע לנו עד למשבר האחרון - ובמהלכו.
"אכן, אפשר שבמסיבות מסוימות הקפיטליזם האינדבידואליסטי והפצלני הזה הוא השיטה הטובה ביותר לשגשוגה של החברה בכללותה...(אך זו) שיטה העומדת על נפשה ומתגוננת מפני עצמה. ... אחרי תקופה קצרה של פריחה ושגשוג, כשהפיצול וההתחרות המונחים ביסודו מתחילים לתת את אותותיהם, הקבוצות המפגרות והנחשלות בהתחרות, נוכחות... לדעת, כי הכח הכלכלי שהצטבר ביד הקבוצות המנצחות, מונע מן האחרות את האפשרות להתחרות בהן ולהצליח כמותן והוא דן אותן איפה לנחיתות עולמית...עליונות הקבוצות המצליחות שוב איננה נובעת מן התפקיד החברתי הנחוץ שהן ממלאות, אלא מעצם העובדה שהן שליטות על הכח הכלכלי שהצטבר בידיהן בעבר.
"במילים אחרות: הנחשלים מתחילים להרגיש ולהבין שהמשך נחיתותם
משמגיע החברה הקפיטליסטית לשלב זה, חדלה ההתחרות להיות התחרות יצרנית, המפתחת את החברה, והיא נהפכת להתחרות על ההנאה מהישגי העבר, כלומר להתחרות מרדנית המהרסת את החברה ומבזבזת את מרצה לשוא, והמאלצת את השכבות השליטות ... להגביר ... באופן מלאכותי את התנופה הטבעית של התחרות החופשית, המרוששת המוני עם מתרחבים והולכים..."
ריכוז העושר בידי המשפחות הגדולות, פערי השכר הגבוהים בעולם המערבי, המשבר הבלתי נמנע, וגם התגובה הכלכלית שמנסה כביכול "להציל את המשק" אבל למעשה אינה אלא עוד ועוד מאותו הדבר וכפי שכותב שב"ד – " שיטה העומדת על נפשה ומתגוננת מפני עצמה".
את כל הדברים הללו חזה שב"ד במדוייק. האם הפתרון הוא חזרה לסוציאליזם? ובכן את השיטה הזו "שוחט" שב"ד בצורה אכזרית הרבה יותר. אם כן מהו המשטר הכלכלי הראוי לנו?
התשובה היא – כלכלת היובל, וקודם לכל, חלוקת קרקעות הלאום, ללאום! מנהל מקרקעי ישראל שולט ב-93 מעתודות הקרקע לבנייה בישראל. הנתון המדהים עוד יותר הוא שיותר ממחצית הקרקעות שמשווקות לבנייה, אינן באות מקרקעות המנהל אלא מאותם שבעה אחוזים של קרקעות פרטיות.
התוצאה היא זינוק מטורף במחירי הקרקע והדיור המושך בעקבותיו את כל מדדי יוקר המחיה. התורה רוצה שנהיה בני חורין ולכן מקפידה שארץ ישראל תהיה שלנו באופן פרטי – לא רק לאומי. ארץ ישראל לעם ישראל, רק אחר כך למדינת ישראל.
צריך להשיב את אמצעי הייצור הבסיסי, הקרקע, לבעליה. לסגור את המנהל ולחלק בהגרלה את הקרקע לכל משפחה יהודית בארץ ישראל.
משיקולים מובנים של המערכת, היות ואני מתמודד לכנסת, מאמר זה יהיה האחרון עד תום תקופת הבחירות. אני מודה לכל קוראי - גם לאלו החולקים עליי - על הערותיהם מחכימות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם