
השלם קטן מסך חלקיו
נתניהו הלך למהלך מסובך והוא ידע את זה. במפלגתו מתנגדים לצירוף ליברמן, והליכודניקים לא אוהבים את הדימוי שלו. ומי אשם? דרעי
הוא חיפש מפלגה גדולה לצדו כדי להקים גוש רציני ומצא את ידידו הטוב ויריבו המר אביגדור ליברמן. עכשיו הוא יכול להיות רגוע. המפלגה הגדולה תהיה "הליכוד ביתנו". השאלה היא אם יהיה עדיין רוב לגוש הימין.
נתניהו הולך למהלך מסובך. בבחירות 1996 התאחד הליכוד עם גשר של דוד לוי וצומת של רפול. ליברמן, שהיה מנכ"ל הליכוד, עמד מאחורי המהלך ההוא שהכניס תזזית במערך הימין, זכה באפס התנגדויות והביא לניצחונו של נתניהו בבחירות. הפעם זה שונה. האיחוד עם ליברמן שנוי במחלוקת.
הוא מעורר התנגדות בתוך הליכוד, וזו מתחילה בשר מיכאל איתן ("ליברמן הוא נטע זר בתוכנו") ומסתיימת במשה פייגלין ("ליברמן הוא אדם בלי ערכים"). לא מפליא שנתניהו הזעיק אליו אתמול את האנשים החזקים בליכוד: ישראל כ"ץ ומשה כחלון כדי שייתנו את ברכתם לאיחוד ויעבירו אותו בוועידה שתתכנס ביום שלישי הבא. רק אחרי האישור של השניים הוא יצא לדרך.
איחוד נתניהו-ליברמן עלול להבריח קולות מהליכוד. לא כל הליכודניקים אוהבים את ליברמן, את הדימוי שלו, ההיסטוריה וההתבטאויות. סביר להניח כי באיחוד הזה השלם קטן מסך חלקיו, ולא יעזרו כל הדיבורים על 50 מנדטים בבחירות.
נתניהו לקח את זה בחשבון, ומשוכנע כי האיחוד משדר בכל זאת תנופה גדולה בימין וימנע סחיטה של מפלגות קטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. אולי הוא נשען על הניסיון שלו מ-1996. מקורבי נתניהו דיברו אתמול גם על הבחירות המוניציפליות, ואיך ראשי הערים ירוצו לבקש חסות ולהתחבר למפלגה הגדולה והאפקטיבית ביותר.
ליברמן עצמו יכול להיות מאושר. מאז ומתמיד הוא חלם לעמוד בראש הליכוד, ועכשיו הוא מתקרב לשם, באדיבותו של
אחרי הבחירות ייתכן מיזוג מוחלט בין שתי המפלגות. ליברמן מנסה בימים אלה, במקביל, לצרף לרשימה שלו את פרופ' אוריאל רייכמן ואת האלוף (מיל') אלעזר שטרן, אולי כדי להקשות בכך על היועץ המשפטי לקבל החלטה בעניינו. ליברמן גם מחפש מועמד ראוי נוסף לרשימה, איש עדות המזרח. גם זה חשוב לו.
האיחוד בימין קבע גם את סדר היום של השמאל. במהלך סוף השבוע הקרוב ידברו רק על זה, מי יוותר למי ומי יעמוד בראש הרשימה של מי. קשה לראות שם מהלך דומה. אין מנהיג מוסכם ואין אחדות דעים, ושום חיבור כמעט לא נראה שם אפשרי.