מי מפחד מיחימוביץ'?
אותה הסתדרות שיו"ר העבודה תומכת בה, היא זו שהתגייסה לאחרונה להציל את שוק התקשורת ונאבקת למען עובדי עובדי "פניציה" ו"פרי הגליל". תגובה לרותם סלע
קריאה מעמיקה של הטור מסגירה את חששו של הכותב מיחימוביץ', עד כדי כך שבקרוב כבר ניתן יהיה לייחס לה כל מה שרע בעולמנו. בקרוב תואשם יחימוביץ' גם בגרימת אסונות טבע במזרח הרחוק, בצונאמי ביפן ובמלחמת האזרחים בסודאן. יחי השטראסלריזם.
מאבק בין תפיסות עולם כלכליות הוא ראוי, כל עוד הטיעונים של שני הצדדים נאמנים למציאות. וניכר כי דבריו של סלע בגנות הוועדים הגדולים וההסתדרות פשוט מכוונים לגורמים הלא נכונים. אותה הסתדרות שיחימוביץ' תומכת בה, היא זו שהתגייסה רק לאחרונה להציל את שוק התקשורת הקורס, נאבקת למען עובדי פלאפון ושומרת על עובדי "פניציה" ו"פרי הגליל". האם זה האיום האמיתי על החברה הישראלית או שמדובר דווקא בקרש ההצלה שלה?
ניכר כי הכותב שוגה במתן פרשנות למציאות הכלכלית וליחסי הכוחות האמיתיים. לא, רותם, הוועדים אינם הבעיה. ולא – יחימוביץ' לא עוזרת רק לחזקים. שכן אם כך, היא כבר מזמן הייתה כורתת בריתות עם בעלי ההון, נכנעת לתכתיבי הטייקונים ומעדיפה את האלפיון העליון על פני העשירון התחתון.
סלע כותב כי האינטרסים של ההסתדרות והוועדים "אינם עולים בקנה אחד" עם אלו של כלל החברה. האומנם? האם עובדי פניציה בצפון הארץ אינם בשר מבשרה של החברה הישראלית? האם העיתונאים המאוגדים ב"ארגון העיתונאים" הם גם ועד חזק ושמן? האם ועד מורי קרן קרב ופרויקט הילה המאוגדים ב"כוח לעובדים" הם "השאלטר של המדינה"?
אותה "מדיניות כלכלית מפוכחת" של הקפיטליזם התאצ'ריסטי והמנוון דרדרו את ישראל אל עברי פי פחת – מאות אלפי עובדי קבלן ללא זכויות, למעלה ממיליון עובדים שעתיים שאולי אינם נכללים בספירה הסטטיסטית של אחוזי האבטלה אך למעשה פרנסתם אינה מאפשרת קיום בכבוד,
טורו של סלע שזור באמירות הרחוקות מרחק רב מן המציאות. האומנם עובדי המגזר הציבורי "נהנים משכר המטפס באופן קבוע כלפי מעלה"? מדוע בוחר הכותב להתעלם משדרה רחבה של עובדי המגזר הציבורי – פקידים, עובדי תברואה, מנקי רחובות, עוזרי מנהלי מחלקות – המרוויחים אך במעט למעלה משכר מינימום?
אם כך הדבר, ראוי שסלע ישוחח עם מטאטאי הרחוב של עיריית ירושלים ויספר להם על תנאי השכר המופלגים שלהם. אני משוכנע שהם יופתעו לשמוע שהם למעשה קבוצת לחץ אינטרסנטית החולבת את עטיניה של המדינה.
באשר לשתיקתה של יחימוביץ' במהלך המחאה החברתית, ניכר כי הכותב שרוי בתפיסות פוליטיות מיושנות, לפיהן מי שמצטלם יותר גם עושה יותר. ולפיכך, כיוון שיחימוביץ' לא קפצה ל"פוטו אופ" יומי במאהלים ברחבי הארץ, סימן שהמחאה החברתית עניינה אותה כקליפת השום.
שיח מיושן שכזה שייך לעבר, לשנים שבהן פוליטיקאים שאין להם דבר חכם לומר מלבד פרצופם היפה, יכולותיהם הרטוריות ומסריהם הפופוליסטיים עיטרו את עמודיה הראשיים של העיתונות.
המגמות הנוכחיות מצביעות כל כך שרקורד דוגמת עבר ביטחוני, יכולת ניהולית וכדומה כבר אינם עומדים עוד בפני עצמם. נדרשת עשייה של ממש, בפרלמנט, בשטח, במפלגה. יחימוביץ' הוכיחה יכולות בכל אחד מהמישורים הללו. ומשום כך פיתחו חסידי הקפיטליזם התאצ'ריסטי מחלה מזן חדש – היחימוביצ'ופוביה.
הכותב הוא יו"ר "המשמרת הצעירה" של מפלגת "העבודה" בירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם