
הממשלות חוששות למשול
הפקידים מטילים אימה על השרים, אך האמת היא שנבחרי הציבור רק צריכים להתגבר על הפחד ולהחזיר לידיהם את הסמכויות שוויתרו עליהן

במדינת ישראל שולטים בפועל גורמים שונים ומשונים, שהמשותף להם הוא שמעולם לא נבחרו ולא ייבחרו על ידי הציבור. ממשלות ישראל ויתרו במודע על יכולת המשילות למען אותם גורמים, מצב שאין דומה לו, למיטב ידיעתי, בשום מדינה מערבית מתוקנת.
כך למשל למשרד המשפטים כוח עצום והוא משתמש בו בנושאי מדיניות מובהקים - לעתים קרובות בניגוד לעמדת השר העומד בראש המשרד. על הצורך בריסון משפטי מצד שופטי בג"ץ, שבעבר כבלו את ידי הממשלה בנושאים שבתחום סמכויותיה המובהקות, כבר נשפכו הררי מילים.
אגף התקציבים במשרד האוצר מנהל למעשה את משרדי הממשלה. מי שנכח בפגישות מביכות בין שר לבין הרפרנט באגף התקציבים, כשהשר נאלץ להתחנן על ענייני משרדו כעני בפתח, מבין על מה אני מדבר. שרי הממשלה חוששים מפקידים במשרדיהם - מהיועץ המשפטי עד החשב. הם חוששים ממשרד מבקר המדינה שאנשיו גורמים לפחד מקבלת החלטות, במיוחד
הם חוששים מכותרות לא נעימות בתקשורת ומנזיפותיהם הצדקניות של מי שטהרנותם אמנותם.
נכון הדבר שמפלגות קטנות או סקטוריאליות לוחצות ואף זוכות בתקציבים או בהישגים פוליטיים מעבר לכוחן היחסי בציבור. ברור שקואליציה חזקה המורכבת משתיים או משלוש מפלגות נתונה פחות ללחצים.
אין ספק שיש מקום וצורך בתיקונים וברפורמות בשיטת הממשל בישראל. אך גם אם תקום ממשלה חזקה המורכבת ממפלגה אחת בלבד, וגם אם יתוקנו כל הפגמים בשיטת הממשל, עדיין לא תקום לממשלה יכולת משילות של ממש. כל עוד לא יתגברו שרי הממשלה על פחדיהם ולא יקבלו החלטה אמיצה להחזיר לעצמם את הסמכויות הטבעיות המוקנות לממשלה בכל משטר דמוקרטי - לא תהיה משילות בישראל. היכולת קיימת, צריך פשוט להחליט למשול. אך האם הממשלה הבאה תתגבר על הפחד ותקבל החלטה מעין זו? חוששני שלא. מה שהיה, קרוב לוודאי, הוא שיהיה.