אנשי הצדק האבסולוטי
ברחבי העולם אנשים הקריבו את חייהם למען הזכות לבחור ולהיבחר, אצלנו יש רבים שבטוחים שאי-הצבעה פירושה אמירה עקרונית
אבירי מסע הצלב של הפרינציפ. הצבעה בקלפי צילום: פלאש 90
הם חיפשו וחיפשו ולא מצאו אף אחד שראוי לקבל את קולם - אנשי הניואנסים. אלה ששום מפלגה לא מצליחה להכיל בתוכה את כל הפרטים והלבטים ותפיסות העולם שלהם. האנשים שלא משנה מה תגיד להם, הם ימצאו את החלקיק הזעיר, האלוהי מבחינתם, שעליו הם לא מוכנים להתפשר. אנשי הצדק האבסולוטי והעיקרון שאין בלתו.
יש בישראל הרבה כאלה. בעיקר בשמאל. אנשים שיושבים במגדל השן שלהם ובטוחים שאי-הצבעה פירושה אמירה עקרונית. קבוצה שלמה של מתנשאים שמסתכלים על המציאות מלמעלה ומרגישים הכי צודקים, מיוחדים וטהורים - אבירי מסע הצלב של הפרינציפ.
והם אלו שיהיו הראשונים לבכות את חולשתה של הדמוקרטיה. הם יישבו להם בקבוצות הסגורות שלהם, צודקים, חיוורים, מיוסרים ומאוהבים בעצמם וילינו ויזילו דמעה על אופייה של המדינה. הם יקראו לאביגדור ליברמן "פאשיסט" ויכנו את ראש הממשלה "דיקטטור." את כל זה הם יעשו לאחר שהם עצמם בעטו במונח דמוקרטיה באופן הכי גס ובוטה, אחרי שהם זרקו לפח את הזכות הכי גדולה בדמוקרטיה - להצביע ולהשפיע.
במקומות שונים בעולם אנשים הקריבו את חייהם למען הזכות לבחור ולהיבחר. בני אדם נעצרו, עונו ונאסרו כדי שהאזרחים יחליטו איזה אופי יישא המקום שבו הם חיים וכיצד ייראה עתיד ילדיהם. אחד עמד מול טנק, אחר הצית את עצמו.
התמונות הללו נחרתו בזיכרון הקולקטיבי של כולם - חוץ מבזיכרונם של אנשי המוסר והצדק האבסולוטי. מתברר שמי שנולד וגדל בחברה דמוקרטית לא מסוגל להבין מה זה לחיות במקום שבו אין דמוקרטיה. השבע לעולם לא יבין את הרעב. יש המון מקומות בעולם שאזרחיהם היו חולמים לחיות כמונו.
מי שלא הולך להצביע הורס במו ידיו את המשטר בישראל. יש כאן המון מפלגות שמייצגות מגוון רחב של דעות ותפיסות עולם. ההיצע גדול, לעתים גדול מדי. מ לא למצוא מפלגה אחת שאפשר להזדהות עם מרבית
עמדותיה - זה כמו לעמוד מול מזנון במלון "הכל כלול" באנטליה ולהגיד שאין מה לאכול. ולא צריך להזדהות עם הכל. מצע ואג'נדה הם לא תפירה עילית, זה לא לפי מידה.
מספיק להרגיש נוח בחליפה הפוליטית. הפוליטיקאים שלך צריכים לייצג את מרביתך, לא את כולך. לא להצביע פירושו לקחת כמובן מאליו את הדמוקרטיה. זה לא רק טמטום; זו התנשאות, זחיחות, איוולת ובעיקר הדוניזם.
זה להיות הסטודנט הנצחי של צ'כוב ב"גן הדובדבנים," שאומר שהוא "נמצא מעל האהבה." על זה עונה לו בעלת האחוזה: "ואני מה? נמצאת מתחת."? אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם ש"אין לו למי להצביע," תנו לו סטירה. שיתעורר. שיבין שהמציאות שלו היא חלומו של האחר.
מפגינים מול טנקים בקהיר. נלחמו על זכויותיהם
צילום: אי-פי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם