פראייר מי שנוסע לעבודה במכונית
בעידן בו רובנו נשכיל למצוא נתיב תחבורה ציבורית מתאים – הפקקים יצומצמו, נחסוך דלק ונגיע לעבודה שלווים יותר. גם זיהום האוויר יקטן
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
רגע, אל תופתעו – הקו שתואר לעיל קיים במציאות (קו 249 של מטרופולין, מהוד השרון לתל אביב), אך כשיוצאים מהערך המוחלט חוזרים לבעיה הגדולה מכולן: עומסי התנועה. האוטובוס, להבדיל מהרכבת כידוע, אינו חסין מפקקים. אומנם בחלק מהדרך סומנו נתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים, אך דווקא בחלק המרכזי של הנסיעה (במקרה הזה בין צומת ירקון לצומת גלילות) האוטובוס זחל כאחרון המכוניות.
◄נוסע בתחבורה ציבורית: אני לוזר?
◄האוטובוס לא שמע על קירוב הפריפריה
◄מקדשים האופניים, שוכחים התחבורה הציבורית
בדרך כלל במאמרים כאלה זה בדיוק השלב בו מנסחים כתב אישום כנגד המדינה על הזנחת תשתית התחבורה הציבורית וכו'. למרות שכך נכון לעשות - זה נדוש ורגיל. האשמה הפעם מכוונת אלינו: כן, כן, ציבור הנוסעים. בזמן שאני יושב להנאתי (באמת, השארתי את הציניות בצד) באוטובוס החדיש הבחנתי לצידי במאות כלי רכב ובהם נהג או נהגת בלבד. הם זוחלים לאיטם ואיתם גם נוסעי האוטובוס.
כולנו זוחלים בדרך
צילום: שאטרסטוק
כולנו סובלים מהפקקים, אבל לנו, המאמינים בתחבורה הציבורית, זה עלה מעט מאוד כסף (10.60 שקל לנסיעה, בהנחה אם יש לנוסע רב-קו, או עם חופשי חודשי בעלות של 256 שקל בחודש) – לנהגים זה עלה ביוקר וגם במעט או בהרבה עצבים.
מה המסקנה? מי שנוסע לעבודה במכונית הוא פראייר. כמה מאיתנו באמת צריכים את המכונית צמודה אלינו לאורך כל יום העבודה? נניח ש-20% מאיתנו הם אנשים שנעים במשך היום ממקום למקום ובאמת צריכים מכונית, עוד עשרה אחוזים גרים ביישובים מרוחקים יותר. היתר? חייבים לתת את ההזדמנות לרכבת או לאוטובוס - בעיקר, אגב, עבור עצמם. הם הנוסעים החדשים חייבים דרך הרגליים לדרוש מהמדינה לשפר את תשתיות התחבורה הציבורית. כשרוב מוחלט של הציבור מעדיף את הפרייבט שלו זו חוצפה לדרוש שינוי.
תגידו
עכשיו שאין מספיק קווים, והתדירות נמוכה ושיש נהגים מגעילים. אתם צודקים. אולי כי הביקוש לתחבורה הציבורית לא נשמע בקול מספיק ברור. השכבות החלשות מקבלות בהכנעה את הצורך להשתמש באוטובוס ואינן מספיק חזקות כדי לדרוש שינוי. אחרים רואים בכך בושה, הרוב המוחלט פשוט לא מבין שאפשר אחרת.
בעידן בו רובנו נשכיל למצוא נתיב תחבורה ציבורית מתאים – הפקקים יצומצמו, נחסוך דלק ונגיע לעבודה שלווים יותר וזה עוד לפני שאמרנו מילה אחת על זיהום האוויר.
כשתוכלו להגיע לעבודה בזמן הנסיעה נטו (ולא שעה בדרך שנמשכת כ-20 דקות) ותדרשו מהמדינה לשנות – היא תבין שאין לה ברירה ותערוך שינוי. אולי הבחירות שבפתח הן הזדמנות לדרוש מהמפלגות להרים את הדגל. למשה כחלון יש מקום במצע?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם