
תנו לו קדנציה נוספת
חבר אמיתי לישראל, נשיא שלמד מטעויות והביא לפריחה במדיניות החוץ ומנהיג שהוביל את ארה"ב להתחזקות למרות הקשיים. ברק אובמה הוא הבחירה שלי
אובמה נכשל, תנו ת'אנס לרומני/ תמיר מורג
הכל עדיין פתוח/ אלון פנקס
חרף מגרעותיו, אובמה הוא הבחירה הנכונה יותר – הן על פי ביצועיו (כולל השבוע במהלך הסופה "סנדי") והן משום שיריבו, מיט רומני, אינו האיש המתאים לתפקיד. אם ייבחר, אין לדעת איזה נשיא יהיה רומני – הליברל הפרגמטי שהיה מושל מסצ'וסטס או השמרן (עם סגן נשיא שמרן אף יותר) שעלול להיות שבוי בידי אנשי "מסיבת התה" שהם כוח עולה ומפחיד בתוך המפלגה הרפובליקנית. לטעמי, הבחירה פשוטה: אובמה צריך להיבחר שנית!

ישראל:
רוב הישראלים מתעניינים במספר נושאים מצומצמים הקשורים ליחסי ארה"ב–ישראל: הראשון הוא המשך התמיכה המדינית, הביטחונית והכספית של ארה"ב בישראל. בעניין זה אובמה הוכיח שהוא חבר אמיתי. התמיכה האמריקאית בישראל בכל המסגרות הבינלאומיות לא הוטלה בספק אף לא לרגע, שיתוף הפעולה הביטחוני-מודיעיני היה הטוב ביותר מאז ומעולם והסיוע הכספי-צבאי הגיע לשיא כל הזמנים.
הנושא השני הוא הגרעין האיראני. תחת ממשל אובמה הוטלו הסנקציות הכבדות ביותר על משטר האייתולות והקשיים הכלכליים בתוך המדינה גוברים באופן תמידי, במיוחד הודות לשת"פ הבינלאומי שיצר הנשיא. בנושא הזה, כמו שניכר בעימות האחרון, אין הבדל ממשי בין הגישה של רומני לבין גישתו של אובמה. שניהם התחייבו לעמוד לצד ישראל אם תותקף ושניהם אינם מורידים את האופציה הצבאית מהשולחן.
למעשה, למען אותם ישראלים המקווים שארה"ב תפעל צבאית באיראן ב-2013 חשוב לציין כי הסיכויים שהנשיא אובמה יעשה כן גבוהים לעין שיעור מפעולה של הנשיא רומני שירצה בוודאי ללמוד את הנושא היטב לפני החלטה לשלוח חיילים למערכה חדשה.
הנושא השלישי הוא תהליך השלום עם הפלסטינים. ישראלים שעדיין מאמינים שההסדר בהישג יד (כמו כותב שורות אלה) יעדיפו את אובמה שעשוי לתמוך במהלך כזה במידה רבה יותר מרומני שכבר אמר ש"אינו מאמין שיש לכך סיכוי ממשי".
העולם:
עד העימות השלישי והאחרון היה ניתן לחשוב שנשיאותו של רומני תהווה המשך ישיר לשמונה השנים האומללות בראשותו של ג'ורג' בוש הבן. במהלך הפריימריז של המפלגה הרפובליקנית השמיע רומני דעות משונות ומפחידות כמו זו ש"רוסיה היא האיום הגיאו-פוליטי מספר אחד על ארה"ב".
לאחר שמועמדותו אושרה סופית, חזר בו רומני מהצהרות מסוג זה וכיוון למרכז הפוליטי. הבעיה היא שבגלל הפער הזה, קשה לדעת איזה נשיא הוא יהיה ובמה הוא מאמין באמת. אולם חלק מהאנשים הסובבים אותו והצפויים להגיע לעמדות חשובות בממשלו (רבים מהם כיהנו במשרות בכירות תחת הנשיא בוש, כגון השגריר המביך שנשלח לאו"ם, ג'ון בולטון) מלמדים שיש
אובמה מצדו ניהל מדיניות חוץ מוצלחת במיוחד. נכון, הוא התחיל בצורה מעט מגמגמת, אולם למד מן הטעויות שעשה, והציג מדיניות חוץ נוקשה ובטוחה. אובמה סיים את המלחמה בעיראק כפי שהבטיח ונראה שהוא בדרכו לעשות כן גם באפגניסטן. אובמה מנהיג מדיניות חיסולים ממוקדים נחושה בפקיסטן ובתימן ומגלה מעורבות אינטימית במלחמת הצללים מול אל-קאעידה שהגיעה לשיאה במאי שעבר כשחוסל אוסמה בן-לאדן.
אזרחי ארה"ב מבינים זאת (בכל סקר אפשרי הוא מוליך על רומני בתחום זה) וגם תושבי העולם חפצים בבחירתו (20 מתוך 21 מדינות בהן נערך בשבוע שעבר סקר בנושא זה תמכו בו. רק הפקיסטנים חשבו אחרת).
ארה"ב:
אובמה ירש כלכלה במצב קטסטרופלי, אך ארבע שנים לאחר מכן האבטלה בירידה, הדאו ג'ונס בעלייה ולמרות שהמשבר עדיין לא הסתיים, בסך הכל העתיד אינו נראה כה שחור. רומני מצדו מציע פתרונות הנובעים מתפיסה ימנית-שמרנית שאינה רלבנטית עוד לימינו וכוללים קיצוץ במסים המשולמים דווקא על ידי העשירים, מה שעלול להגדיל את אי-השיוויון בחברה האמריקאית.
הנשיא גם הוביל את המהלך ההיסטורי לרפורמת הבריאות וצלח כנגד כל הסיכויים. הרפורמה שינתה לחיוב את חייהם של כשלושים מיליון אמריקאים אשר עד כה נמנע מהם מלקבל טיפולים רפואיים מאחר ולא יכלו לעמוד בהם כספית.
בנוסף, הבחירות הנוכחיות עשויות להכריע במידה רבה את אופיה החברתי של ארה"ב. בשנים הקרובות צפויים לפרוש שני שופטים מבית המשפט העליון ועל הנשיא יהיה למנות חדשים במקומם. השפעת אנשי "מסיבת התה" על רומני מתוך מפלגתו עלולה להובילו למנות שופטים שמרניים במיוחד. אלו עשויים להפוך את הפסיקה החשובה בעניין הפלות ולקחת מנשים את זכות הבחירה על גופן.
מדיניות שמרנית-רפובליקנית עלולה גם להחזיר את המצב לימים אפלים, לפני שאובמה ביטל את הנורמה הצבאית המעוותת "אל תשאל, אל תספר" שחייבה חיילים הומוסקסואליים להישאר בארון בניגוד לרצונם או לעזוב את הצבא.
ארה"ב תחת הנשיא אובמה תמשיך להתחזק ולהיות אהודה ומשפיעה יותר לעין ערוך בהשוואה לממשלו הפוטנציאלי של הנשיא רומני. ארה"ב שכזו תהיה גם טובה יותר לישראל. אין ספק שההבדלים בין שני המועמדים גדולים והם מייצגים תפיסות עולם שונות בתכלית. זו גם הסיבה שבשבילי התשובה פשוטה: ברק אובמה לקדנציה שנייה.