לבני לא ראויה להנהיג
אם חברי גוש המרכז-שמאל רוצים להרים ראש נגד "ליברמניהו" הם צריכים להגיד ללבני בריש גלי: מקומך הוא מספר 2 של יחימוביץ' או מחוץ לפוליטיקה
החידה הגדולה ביותר כרגע היא לא רק אם אולמרט ירוץ בגוש כזה אלא מה תעשה ציפי לבני. האם יש ביכולותיה הנפשיים לוותר על האגו שלה כדי לחבור למהלך כזה או למצער כדי להיות מספר 2 של יחימוביץ'? לפיכך, בימים האחרונים פעילים מרכזיים ממפלגת העבודה מנסים לשכנע בצורה נמרצת את לבני לחבור ליחימוביץ'.
הנטייה של שתדלנים פוליטיים לחוש נוסטלגיה כלפי מנהיגים שכשלו פעם אחר פעם בתפקידיהם הקודמים היא נושא מוכר. הם עושים זאת בתמימות בין אם זה מתוך פאניקה פוליטית או מתוך משאלת לב לעתיד טוב יותר. אותם שתדלנים פוליטיים וישראלים מהמרכז-שמאל, לפני שהם מנסים ללא ליאות לגרום ללבני לחבור אליהם, צריכים לזכור את המשפט המפורסם של פאולו קואלו: "מה שקורה פעם אחת אינו יכול לקרות שוב. אבל מה שקורה פעמיים, יקרה גם בפעם השלישית".
האמירה הזאת נכונה מאוד לגבי לבני. עד עתה, היא הייתה פוליטיקאית כושלת משלל סיבות. קל לזכור כיצד פעמיים נקרתה בדרכה ההזדמנות הנדירה להיות ראש ממשלה וכיצד היא פספסה את הזדמנויות הללו בגלל שיקולים פוליטיים צרים ושגויים. מעבר לכך, לבני אחראית באופן ישיר לאופוזיציה שקופה, חלשה ומפורקת. אין לה הישג אחד בתור יו"ר אופוזיציה מלבד כמה נאומים חוצבי להבות אך חסרי תוכן אמיתי.
לבני, חברתית?
לבני אף פעם לא הייתה מנהיגה שקורצה מחומר של מנהיגים, משום שהיא דימוי של יחצנים ותקשורת מחניפה ולמעשה אין באמתחתה הישג ממשי בשום תפקיד שהיא מילאה החל בתור חברת כנסת ועד היותה שרת חוץ כושלת בזמן מלחמת לבנון ה-2 ובעופרת יצוקה.
מעבר לכך, לבני אחראית באופן ישיר להתפוררותה של המפלגה הגדולה בכנסת ואיבוד מנדטים רבים בקרב הציבור הישראלי. לא זכור מקרה בפוליטיקה הישראלית שבה מפלגה שזוכה להישג פוליטי יפה, מאבדת את תומכיה כתוצאה ממנהיגות כושלת של מי שעומד בראשה וחוסר היכולת לאחד את החברים במפלגה לגוש פוליטי מאוחד וחזק.
האם אפשר להתעלם מחוסר היכולת שלה לשלוט בחברי מפלגתה שהיו חלק מההתלהמות כלפי ערבים ושמאלנים? האם אפשר להתעלם מכך שמלבד מחאה היא לא חסמה את הדריסה הגסה של זכויות האזרח בישראל בזמן ממשלת נתניהו? ומה לגבי התעלמותה מהמחאה
החברתית בקיץ שעבר? האם אפשר לשכוח שבהיותה ראש רשות החברות היא הפריטה מכל הבא ליד? כיצד מדיניות זו מתיישבת עם מדיניות המרכז-שמאל ?
בנוסף, לבני לא מצטיינת ביחסי אנוש טובים. בתוך מפלגתה נואשו ממנה לא רק לאור חוסר ההישגים שלה, אלא בעיקר לאור היחס הקר והמנוכר שלה כלפי החברים במפלגתה והראו לה את הדרך מחוץ למפלגתה. התנהגותה אחרי התבוסה לשאול מופז הראתה את האופי האמיתי והאינטרסנטי שלה. לא הייתה בה אפילו את מידת ההכנעה וקבלת דין הבוחר והיא פרשה משל הייתה מלכה שהורידו ממנה את כתרה.
המסקנה המתבקשת לאור ההיסטוריה הפוליטית של לבני: היא לא יכולה ולא ראויה להוביל את גוש המרכז-שמאל. אם חברי הגוש הזה רוצים להרים ראש נגד "ליברמניהו" הם צריכים להגיד ללבני בריש גלי ובקול גדול: מקומך הוא מספר 2 של יחימוביץ' או מחוץ לחיים הפוליטיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם