איך להגן על הים? להכריז על שמורות טבע ימיות

מיעוט השטחים הימיים המוכרזים כשמורות טבע, בולט במיוחד לעומת מאמצי שימור הטבע רבי השנים בתחום היבשת. דרוש שינוי משמעותי

רותי יהל | 4/11/2012 11:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: סביבה ימית
ההכרה בדבר עושרה של הסביבה הימית, המגוון הביולוגי הגדול שבה ומגוון השירותים שהיא מספקת, חדרה לתודעתנו שנים רבות לאחר שעשתה זו הסביבה היבשתית. העובדה כי הים נתון ללחצים סביבתיים הולכים וגוברים וכי המערכת הימית על שלל בעלי החיים והצמחים שבה נפגעת מזיהום, התחממות, דייג יתר ודייג בשיטות הרסניות, חדירת מינים פולשים, פיתוח תשתיות ופגיעה בבתי גידול, הולידה את ההכרה כי הים אינו "אינסופי", וכי גם כאן, בדיוק כמו ביבשה, נדרשת פעולה מעשית לשימור מגוון בתי הגידול והאורגניזמים במערכת.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

מאמצע שנות ה-60 ועד ראשית שנות ה-2000, הוכרזו בישראל שש שמורות ימיות קטנות, המשתרעות ברובן לאורך קו החוף, אך אינן מגנות על כלל הסביבה הימית בים התיכון הישראלי. מיעוט השטחים הימיים המוכרזים כשמורות טבע, בולט במיוחד לעומת מאמצי שימור הטבע רבי השנים בתחום היבשתי.

ארדן: יש להפסיק קידוחי הנפט בים
ריח המלוח על המים: למה לשמור על הים?
"הים סובל מחוסר אכפתיות של בני האדם"
המפה חושפת: אין נקודה בטוחה בים התיכון

כדי להגן על מערכות אקולוגיות מייצגות בתווך הימי ועל מגוון המינים הביולוגי בסביבה הימית, באופן שיקיים מערכות אקולוגיות בריאות בשטחים גדולים וישפיע על בריאות המערכת הימית כולה, גיבשה רשות הטבע והגנים תכנית להכרזת שמורות טבע ימיות.

תפקידן של השמורות הימיות הוא להגן על אזורים ימיים הכוללים סוגים מייצגים של מערכות אקולוגיות חופיות וימיות; סביבות טבעיות שנשקפת להן סכנת היעלמות באזור התפוצה הטבעי שלהן, או ששטחן נמוך באופן טבעי, סביבות טבעיות החיוניות להישרדות, לרבייה ולשיקום של מינים בסכנה, ושל מינים מאוימים או אנדמיים של צומח וחי, וכן על אתרים בעלי חשיבות מיוחדת בגלל העניין המדעי, האסתטי, התרבותי או החינוכי שלהם, ברוח אמנת ברצלונה לשמירה על הים התיכון.

צילום: אלכס רוזקובסקי
ראש הנקרה צילום: אלכס רוזקובסקי

הכרזה על שמורות גדולות מאפשרות הגנה על מערכת אקולוגית על כל מרכיביה, כולל בעלי חיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב (כמו דגים, צבי ים ויונקים ימיים, או יצורים שהשלבים הצעירים שלהם נסחפים בגוף המים). שיקולים מנחים נוספים כוללים קישוריות בין שמורות והגנה על חלקים יחסיים גדולים יותר של בתי גידול נדירים, לעומת בתי הגידול הנפוצים. בסך הכול, מוצעת הכרזתן ותפעולן של שמורות טבע ימיות בהיקף של 20% מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון, באזורים שנמצאו פחות פגועים, בעלי פוטנציאל שיקום ושאינם מוטי פיתוח.

השמורות הימיות (המוצעות ואלו המוכרזות כיום) נחלקות לכמה סוגים: שמורות מייצגות -  ארבע שמורות הפזורות מגבולה הצפוני של ישראל ועד גבולה הדרומי שישתרעו מקו החוף במזרח עד גבול המים הטריטוריאליים במערב. שמורות ייחודיות -  באזורים שבהם לבית הגידול מאפיינים ייחודיים וראויים לשימור. שמורות "קו חוף" - המשתרעות למרחק של מאות מטרים בודדים מקו החוף, ומספקות הגנה לחוף וקישור הסביבה החופית לים, לשמורות הטבע המתוכננות יתווספו גנים לאומיים ימיים שתכליתם הגנה על ערי החוף העתיקות, על נמליהן ועל אתרי מורשת נוספים בסביבת החוף או הים.

תכניות הממשק של השמורות מאפשרות שימושים אנושיים רבים ככל הניתן בתחום השמורות תוך מתן הגנה למרכיבים רבים ככל הניתן במערכת הטבעית ותוך התייחסות לממדיה המרובים במרחב ובזמן.

לציבור אוהבי הטבע בישראל,

שנלחם ותמך בעבר בהקמת שמורות טבע ביבשה ובהגנה על הסביבה החופית, תפקיד מכריע ביצירת האקלים הציבורי שיוביל להכרזתן של שמורות טבע גם בים, במקביל לתהליכי הפיתוח בסביבה זו. קיומן של שמורות כאלה יתרום לסביבה הימית כולה ויאפשר לנו ולדורות הבאים אחרינו ליהנות ממנה עוד שנים רבות.

הכותבת, ד"ר רותי יהל, היא מחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים

ד"ר יהל תשתתף מחר, שני, בכנס ירושלים ה-5 לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שיתקיים בבנייני האומה בירושלים ויוקדש לים, ללחצים המופעלים עליו ולשאלה איך ניתן לשמור עליו בצורה הטובה ביותר. הכנס יתקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים, המרכז האקדמי רופין, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום:

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים