אחרי נטישת סימנס: התחום הסולרי לא ימות

חברת סימנס מילאה נישה שכבר לא קיימת של מפעלי ענק בעלות תפוקה של מאות מגה-וואט. הטכנולוגיה התקדמה, השמש עדיין כאן

זאב רוזנצוויג | 4/11/2012 14:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הענקית הגרמנית 'סימנס א.ג' תפסה בשנים האחרונות מקום מוביל בתעשיה הסולארית בעולם ובישראל. נוכחותה בארצנו היוותה הוכחה לכוחה של הטכנולוגיה המקומית וליכולת המקומית לחדש בתחום. לכן, כאשר חברת 'סימנס א.ג.' הודיעה לאחרונה כי היא מתכננת לצאת מעסקי התעשייה הסולרית, רבים נתפסו לבהלה. בפועל, למרות שהמהלך מעיד על דברים רבים, סוף עידן האנרגיה הסולרית אינו אחד מהם.
בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

ראשית, האנרגיה הסולרית תפסה רק חצי אחוז מכלל עסקיה של סימנס. לחברה בסדר גודל כזה קשה מאד להצדיק את משאבי הניהול הדרושים לשיווק ומימון פרויקטים סולריים רחבי היקף, כשהם שוליים כל כך לסך רווחי החברה. הדבר נכון במיוחד כאשר הזירה הבינלאומית נמצאת בתקופה של משבר ביורו ואווירה כללית של הידוק החגורה. אלה הביאו לירידה בנכונותן של המדינות האירופיות באגן הים התיכון לסבסד טכנולוגיות תרמו-סולריות יקרות.

אך חשוב יותר, השמש ממשיכה לזרוח מעל ראשיהן של אותן חברות הממשיכות בפעילות סולרית. חברת סימנס פעלה בתחום של תחנות כוח ענקיות בתפוקה של מאות מגה-וואט, תחום שנפגע קשה. עבור תחנות כוח כאלה דרושים שטחי קרקע עצומים עם השלכות סביבתיות משמעותיות. הן צורכות כמויות גדולות של מים, אך צריכות להיות ממוקמות באזורים שטופי שמש שרובם צחיחים.

אתרים כאלה נדירים למדי, ולרוב הם מרוחקים מהצרכנים. המימון להקמת תחנות ענק אלה כמעט שאינו אפשרי ללא סיוע ממשלתי. למרות הנסיון שהצטבר עד כה, הטכנולוגיה שעליה הן מבוססות עדיין בשלבי התפתחות. המשמעות היא שגם טעויות קטנות עלולות לגרור עיכובים משמעותיים ובעיות גדולות (ויקרות). תחנות כוח אלו היו אמורות ליצור דרישה לטורבינות הקיטור המעולות של סימנס, אך הצפי הנוכחי הנמוך לפרויקטים גדולים הניע את סימנס לנטוש את התחום.
צילום: אייפי
התעשייה הסולרית מהווה רק חצי אחוז מכלל עסקיה של סימנס צילום: אייפי

השוק הסולרי שייך כיום לטכנולוגיות התאים הפוטו-וולטאים הזולות, אשר הסיכון הכרוך בהן נמוך מאד וניתן לממן אותן בקלות, ולתחום המתפתח של מערכות תרמו-סולריות היברידיות קטנות וגמישות. מערכות אלו מאפשרות בניית תחנות כוח סולריות קטנות קרוב לצרכנים, שאינן מהוות נטל על משאבים מקומיים דוגמת קיבולת רשת החשמל, מקורות מים או נתיבי הנדידה של חיות בר.

פרויקט כזה אינו חייב להיבנות בבת אחת, אלא ניתן להקימו בצורה מדורגת תוך הוספת יכולת הפקת חשמל בהתאם לדרישה וליכולת המימון. תחנת הכוח בקרינה סולרית מרוכזת (CSP) של אאורה -  AORA Solar Tulip, מפיקה 100kW חשמל, נפרסת על שטח של פחות מ-3,000 מ2,

ואינה צורכת מים. ניתן להקים אותה ביחידות נפרדות, במערכים, או ב'יערות', בהספק דרוש, החל מ- 100kW ועד 100MW, וניתן לחבר אותה לרשת חשמל כללית או לרשת מקומית עצמאית.

ניתן לנצל את החום השיורי של גזי הפליטה לחימום או קירור מקומי (באמצעות מקררי ספיגה), שכן היחידות קטנות וניתן לבנותן בסמוך למשתמשים. הפילוסופיה שלנו דוגלת בביזור אספקת החשמל לרמת הקהילה.

סימנס ראויה למלוא ההערכה על תרומתה לפיתוח תחום האנרגיה המתחדשת כאשר נכנסה לתעשייה הסולרית, כמו גם על התבונה שגילתה כשידעה מתי לצאת משוק זה. אותנו, שממשיכים לפעול בתחום, עסקים בהיקף שנתי של 300 מיליון יורו יספקו בהחלט.

הכותב הוא מנכ"ל חברת AORA

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום:

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים