מילים בלי כיסוי

בימים של בחירות אין טעם לצפות שהפוליטיקאים יגידו לתושבי הדרום את האמת המרה: שאין ולא יהיה פתרון צבאי לבעיה האיומה

יעל פז-מלמד | 15/11/2012 5:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
"בואו תהפכו לרגע לפרשנים", מבקש כל מראיין ברדיו ומגיש חדשות בטלוויזיה מכל מי שעולה לשידור, אחרי שעשר דקות קודם לכן נהרס ביתו מפגיעת טיל. "מה צריכה הממשלה לעשות כדי להפסיק את הירי?". "הממשלה צריכה לעשות הכל כדי שיהיה כאן שקט מוחלט. ככה אי אפשר להמשיך", עונים נערים ונערות בני 16 ו-17 שחייהם בלתי נסבלים, וסכנת חיים של ממש מרחפת מעל ראשם כבר עשר שנים.

ולמה שיענו אחרת? מה הם יודעים שראשי מערכת הביטחון, הצבא והפוליטיקאים לא יודעים? המצב קצת יותר ברור ונוקב כאשר מראיינים ניצול קסאם או גראד מבוגר יותר. כאן מרבית התשובות הן שצריך להיכנס למבצע גדול, גדול יותר מ"עופרת יצוקה", ולחסל אחת ולתמיד את האיום מעזה.

ולמה שלא יגידו את זה, כאשר מכל עבר מתראיינים פוליטיקאים באמצע מערכת פריימריז ומודיעים שאנחנו יודעים מה צריך לעשות וחכו עוד קצת, זה כבר מגיע. בתוך זמן קצר אנחנו מביאים לכם את הפתרון המוחלט לירי של אלפי טילים מכיוון רצועת עזה, וזהו. הכל יסתדר. ואת הדברים הללו אומרים לתושבי עוטף עזה הסובלים כבר שנים, והם, משום מה, עדיין סבורים שיש כיסוי למילים הריקות הללו.

למקהלת הפוליטיקאים המפטפטים עצמם לדעת בהבטחות שווא הצטרף בעת האחרונה אבי דיכטר, שבתוקף תפקידו כאחראי על העורף, וכמי שעקב הרקורד שלו כראש השב"כ מכיר היטב את "הערבים", מבטיח שהמצב ישתנה, אם כי "אין פתרונות קסם".

וישנו כמובן המשנה לראש הממשלה, בוגי יעלון, שחביב מאוד על תוכניות רדיו כאלו ואחרות וזוכה להתראיין שם חדשות לבקרים בלי לומר מילה אחת שמחדשת משהו למישהו - חוץ מאשר להבהיר לכל המודאגים שלישראל יש בארסנל שלה הרבה דברים שהיא יכולה לעשות כדי למגר את ירי הטילים ולתת חיים של שלום ושלווה לעשרות אלפי אזרחים ישראלים שחיים כבר שנים במלחמה מתמשכת.

אין ספק שגם דיכטר וגם יעלון מאמינים שמדינת ישראל וצה"ל יכולים לנצח את חמאס והג'יהאד, ואם רק ייתנו להם לעשות את מה שהם יודעים, הם יביאו לנו את כניעת חמאס על מגש של כסף. כמובן שאסור להם, כמו גם לפוליטיקאים אחרים, להגיד מה ניתן לעשות, כי אלו סודות כמוסים שהצד השני אינו מודע להם, וגורם ההפתעה הוא המכריע.

אלא שיעלון, על פי הפרסומים בתקשורת, חושב שצריך לחזור למדיניות החיסולים של בכירי חמאס, שגם אם תצליח, תנחית על האזרחים מכות אש כאלו שהם יתגעגעו לימים הללו. אבל פעם, בימיו כרמטכ"ל, זה עבד, לפי דבריו. כאילו לא השתנה מן הקצה אל הקצה מצבה של השכונה הקשה שלנו, ומה שהיה נכון פעם - ממש לא נכון היום. ובינתיים, למה לא לזרוע חול בעיניהם של תושבי שדרות ונתיבות וכפר עזה ונחל עוז? למה לא להגיד להם בפעם האלף שיש פתרון צבאי, והנה, כבר אנחנו מוציאים אותו מהארסנל של התוכניות ויגיע הסוף הטוב שכולם מייחלים לו.

כן, צריך להפסיק עם ההבטחות ועם ההתלהמות, כמו גם עם השאלות של עיתונאים לתושבים מפוחדים: "מה צריך לעשות?". הדברים הרי קשורים אחד בשני לצערנו הרב. בימים שבהם הכל נקבע לפי סקרים ותגובות הרחוב, להפיכתם של קורבנות הירי ל"פרשנים" יש משקל הרבה מעבר לאזוטריה שבדבר.

בימים של פריימריז ובחירות כלליות, הרצון לספק את רצון האזרחים נמצא בשיאו. אלו גם ימים שבהם לא יגידו להם את האמת המרה והכואבת, שאין ולא יהיה פתרון צבאי לבעיה האיומה של חייהם. כמובן שאף פוליטיקאי לא יעז כרגע להעלות על דל שפתיו את האופציה של יצירת רגיעה באמצעות שיחות עם חמאס, ישירות או עקיפות.
עורך מדור הדעות: אליק מרגלית elik.margalit@maariv.co.il

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יעל פז-מלמד

צילום: דעות

עיתונאית ועורכת במעריב. כותבת מאמרים פוליטיים וכן כתבות אישיות בנושאי פנאי ואוכל. עורכת את "בכיף", מוסף בענייני טיולים, תיירות, אוכל ופנאי

לכל הטורים של יעל פז-מלמד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים