רגע לפני אכלוס "הבית"
במפלגת הבית היהודי צריכים לייחל לרשימה המשלבת צעירים ומנוסים. אחרת הם יגלו שהכנסת היא מקום מסוכן לטירונים פוליטיים
האמת היא שמבוגרים ממש כמעט לא היו בין המתמודדים, אבל בהשוואה למנהיג הנבחר נפתלי בנט ולצעירים שהתפקדו למפלגה בעקבותיו, גם ח"כ אורי אורבך בן ה-52 ואלוף-משנה במיל' מוטי יוגב בן ה-56 ייחשבו קשישים.
סיעת הבית היהודי בהנהגת בנט בן הארבעים מקדשת את הצעירות. זה בסדר, זו דרכו של עולם. בחירתו ליושב הראש היא אכן מהפך המביא משב רוח רענן שאמור להקים לתחייה את המפד"ל הישנה והתמה לגווע. הסקרים שפורסמו לאחר בחירתו אף מיטיבים עם המפלגה.
אבל דורשי טובתה צריכים היו לייחל אתמול שברשימה המקדמת את פניהם הבוקר יישמרו במקומות הריאליים האיזון והתמהיל האנושי הנדרשים. את מימוש השאיפות והמשימות שבנט מציג הוא לא יוכל להשיג אלא באמצעים פוליטיים. ופוליטיקה, זו שאנו נוטים לזלזל בה ולייחס לה את כל הרוע והזוהמה שבעולם, היא, מה לעשות, מקצוע הדורש ניסיון וידע. חובבנות ומשגים של טירונים מובילים לכישלונות ולהתפרקות.
כמה מפלגות שקמו כשבשורותיהן אישים מפורסמים ומנוסים הרבה יותר ממועמדי הבית היהודי - כאלה שהפגינו יכולת בתחומים שונים אבל היו טירונים פוליטיים - למדו את זה על בשרן ונמוגו (ד"ש, מפלגת המרכז, שינוי של טומי לפיד ועוד). ומה הלאה? קודם כול צריכים תומכי הבית היהודי להתפלל שבחירת המועמדים לכנסת אתמול לא תחולל משבר במפלגה; ויתרה מכך, שהשלמת תהליך איחוד הכוחות עם האיחוד הלאומי תחת מנהיגותו של בנט תעלה יפה, וענייני כבוד, יוקרה ומיקום לא יפוצצו את ההסכם - כפי שקרה בעבר.
צריך רשימה מאוזנת. נפתלי בנט
צילום: יוסי אלוני
עומדת גם שאלת הרב אמסלם, הזוכה לתמיכה ציבורית נרחבת ומפלגתו 'עם שלם' עוברת בסקרים את אחוז החסימה. גם זבולון אורלב וגם בנט אמרו כי הם רוצים אותו בבית היהודי. אורלב אף התבטא שעמדותיו הן "לתפארת הציונות הדתית" - והוא צודק.
אני מניח שיש בבית היהודי גם חשש שאמסלם ימשוך קולות מ"הבית" אליו. למשל, ותיקים שאינם מרוצים מהמהפך של בנט או מזרחים. אך דומה שריצה נפרדת תניב יותר מנדטים לשני הגופים, בעיקר אם הרב ישכיל להציב רשימה אטרקטיבית. זאת, מפני שיש ציבור חילוני ומסורתי השוקל להצביע בעדו, אך עלול להימנע מכך אם אמסלם ירוץ ברשימת הבית היהודי. אחרי הבחירות יוכלו שתי המפלגות ליצור מערך משותף, אם ימצאו שפה משותפת מדינית, לאומית ודתית.
בנט מתכוון להוביל את הבית היהודי לקואליציה ולתפוס בה מקום בכיר.
הקרע בינו לבין נתניהו לא ימנע את השידוך הזה, כפי שהשתמע גם מדברי ראש הממשלה בשיחתם הטלפונית. יתר על כן, תוצאות הבחירות יכולות ליצור מצב שבו נתניהו לא יוכל להקים ממשלה ימנית-דתית שהוא משתוקק אליה עם ש"ס ויהדות התורה בלבד. הוא יזדקק לבית היהודי להשגת רוב בכנסת, מה שיקנה לבנט ולמפלגתו השפעה וכוח מיקוח חזקים.
דעותיו של בנט בתחום המדיני הן ימניות לחלוטין, גם אם הוא מתחמק בשלב זה מעיסוק בהן, באמירה ששלום עם הפלשתינים אינו בר-השגה עתה. השתלבותו בממשלת ימין תהיה טבעית וחלקה, והוא יהיה באגף היותר ימני שלה. ממשלה כזו עלולה לתת גושפנקה סופית ורשמית למדיניות ישראלית של קיפאון והיעדר יוזמה מדינית. לא עוד שתי מדינות לשני עמים, אלא מדינה דו-לאומית אחת. לא בטוח שכל תומכי הבית היהודי יאהבו את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם