להוריד להם את השאלטר
האבסורד שבו אנחנו מספקים לאויבים שלנו את חשמל ומים, כשהם יורים על ערי הדרום, שווה ערך לטמטום. בעימות הנוכחי יש הרבה אינטרסים, שבראשם נמצאת איראן, אבל מי שחושב שהוא יכול לשחק שחמט אלגנטי מול פראי אדם צמאי דם - טועה
"אילו היה היטלר פולש לגיהינום, הייתי מתייצב בבית הנבחרים ומשמיע כמה מילים בזכות השטן," אמר. צ'רצ'יל, שראה בבולשביקים אויב מר, בחר לסייע להם כדי למגר את היטלר.
האמריקאים הלכו בעקבותיו וחוקקו ב13- ביולי 1941 את חוק "השאל והחכר," שבאמצעותו סיפקו לסובייטים נשק ומזון במיליארדים. כשאתה עומד מול היטלר, גם השטן שווה ברית. יש בכך היגיון מעשי ומוסרי.
אבל ראו את האיוולת הישראלית: האם יש אדם בר דעת המסוגל להבין ולנמק מדוע בשעה שערינו מופצצות, ישראל ממשיכה לספק לעזה חשמל ומים. האם לא הגיעה השעה, עוד בטרם נסכן חיי לוחמים בפעילות קרקעית, להוריד את השאלטר?
צריך לומר, אלמלא הלחץ האמריקאי שבגללו לא השמידה ישראל תשתיות לבנוניות במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפגיעה בחיזבאללה הייתה אפקטיבית פי כמה.
ואילו כעת, מול בזויי החמאס והג'יהאד המסתתרים בין חיתולי ילדים ורעלות נשים, ישראל לא רק שאינה פוגעת בתשתיות חיוניות, אלא אף מספקת את החשמל לייצור הנשק נגדה.
אבל הסיפור הגדול יותר הוא מפת האינטרסים. בעוד שישראל מאיימת על איראן ומייצרת נגדה סנקציות כואבות, בשעה שסוריה בת חסותה משתכשכת בדם, איראן חיממה במהלך שקוף את הגזרה באמצעות הגרורה הסרטנית שלה בעזה, הג'יהאד האיסלאמי.
בצד השני של המפה, אמירות קטאר, הסונית וואהבית, אויבתה של איראן. זו הפכה למממנת העיקרית של המהפכות האיסלאמיות בעולם הערבי ושל חמאס. קטאר, מהמדינות העשירות בתבל, מחפשת נתיבי השקעה.
חברות אופנה, אל-ג'זירה, חולצות של ברצלונה, ולקינוח רכיבה חופשית על הנמר האיסלאמי. האמירות הזעירה יושבת על מאגרי גז ונפט ומתקיימת על כידוני הצבא האמריקאי.
אלמלא הבסיסים האמריקאיים בנסיכות (שנבנו על ידי הקטארים בעלות של שני מיליארד דולר
האמריקאים זקוקים לקטאר, עתודות גז ונפט, חברות ענק אמריקאיות בעלות זיכיון ואג"חים אמריקאיות. אינטרסים, בייבי, אינטרסים. שימו לב, בעלת בריתנו האסטרטגית, המממנת העיקרית של "כיפת ברזל," היא גם הבייבי סיטר הקשוח של קטאר, שמממנת את חמאס שיורה טילים איראניים על ילדי הדרום. טילים ש"כיפת ברזל" משמידה. יש מבין?
בשעה שהדברים האלה נכתבים לא ברור אם אנו בדרך להפסקת אש או להמשך לחימה. כל הסכם ייכתב על מים. גם אם נתעלם מהפנטזיה העזתית על ניצחון, ונשים בצד את ההצלחה הפנומנלית של "כיפת ברזל," מאזן ההרתעה לא שופר.
חמאס והג'יהאד האיסלאמי, חסרי עכבות מוסריות, ירו למרכזי אוכלוסין מתוך מרכזי אוכלוסין והציגו משוואה מסוכנת מול ישראל מסורסת וקשורת הידיים. מי שחושב שהוא יכול לשחק שחמט אלגנטי מול פראי אדם צמאי דם - טועה. בשכונה שלנו משחקים שש-בש. נגעת-נסעת. לא חוזרים לאחור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם