אין תמונת ניצחון
יש סיבה לשיח הסטרילי שהשתלט ב"עמוד ענן" על הציבור הישראלי: בחינה מעמיקה של המציאות עלולה להסתיים ביציאה לאומית מהשפיות
אלא שהסלוגנים הללו, שטחיים ככל שיהיו, מנצחים. הם מקבעים מציאות. נכון לעכשיו, מרבית הישראלים משוכנעים שמבצע "עמוד ענן" הוא הצלחה מסחררת. ככה הרי אמרו האנשים במסך. יש סיבה להסתתרות מאחורי משפטים קליטים. בחינה כנה ומורכבת יותר של המציאות עלולה להסתיים ביציאה קולקטיבית משפיות.
ארגון טרור פרימיטיבי למדי, שבתחכומו הצבאי רחוק שנות אור מהמקביל המתקדם מצפון, חיזבאללה, משתק כבר כמעט שבוע חלקים נרחבים מהמדינה, וכל זאת בשל מבצע שנועד "להחזיר את השקט לדרום", עוד קלישאה שמופרכת כמעט מדי דקה.
רבבות אזרחים מתעלמים מהדרישה המטופשת "לגלות אורך רוח" ומהציפייה "שהעורף יהיה חזק" ולבם צונח לתחתוניהם כל אימת שנשמעת אזעקה. על סבלם של הילדים חבל להכביר מילים. גם בתל אביב, שמתייחסת ברשתות החברתיות למצב כאל דאחקה, הפרצופים במקלטים ובחדרי הביטחון משדרים פחד, לא חוסן. כמיטב המסורת הביטחוניסטית הישראלית, דמם של החיילים - "הבנים שלנו" בעברית קלישאתית - סמיך יותר מזה של האזרחים. אחרי הכל, פיתחו במיוחד בשביל משלמי המסים את "כיפת ברזל" המגניבה, אז שיישבו בשקט וייתנו למנהיגים לשבור את הראש ולהבין איך לעזאזל משיגים "תמונת ניצחון", מושג נוסף של גנרלים שבינו לבין החיים האמיתיים אין דבר וחצי דבר.
אלא ש"עמוד ענן" אינו הצלחה מסחררת לא רק בטווח הקצר. בטווח הארוך יותר, נראה שלישראל אין כל יכולת לפתור את הסכסוך, אלא לתחזקו במקרה הטוב. דיאלוג עם חמאס אינו בא בחשבון; תושבי עזה לא יסירו ממנו את תמיכתם גם במקרה של כיבוש הרצועה - שתהיה בגדר אסון גם עבור הישראלים וגם עבור הפלסטינים; החזרת עזה ל"ימי הביניים", כפי שמבקש שר שמייצג ציבור שמתעקש לקיים אורח חיים שהולם את אותה תקופה ארורה,
כשמוסיפים לכך את חוסר היציבות בסוריה, את המשטר העוין בקהיר ואת התגברות האיסלאם באזור, מתבררות הסיבות לשמחה הישראלית עם חיסולו של ג'עברי: זוהי צהלה קצרת מועד, שנובעת מתסכול ורצון בנקמה. הרבה יותר נוח להשתמש במושג סטרילי כמו "החזרנו את ההרתעה" מאשר ב"איך דפקנו את הבן זונה".
כדי לפתור את הפער בין הקלישאות הנבובות לבין המציאות המורכבת יש צורך במנהיגים אמיצים. צריך לקום מנהיג ישראלי שיספר לאזרחים את האמת. לומר להם שאין פתרון קל, שנצטרך ללמוד לחיות עם חמאס ואפילו לרמוז להם שאנחנו מנהלים מגעים עם הארגון הרצחני מפעם לפעם. הוא גם יצטרך לרמוז להם שנקודת ההתחלה של העימות הבא תהיה זו שבה הסתיים העימות הנוכחי - כי באר שבע לא חטפה גראדים עד "עופרת יצוקה", אבל פתאום גם לטילים לתל אביב התחלנו להתרגל. הבעיה היא שכשמתחילים לספר לציבור את האמת, אתה יודע איך אתה נכנס, אבל לא איך אתה יוצא. מהקלפי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם