
בעזה, חמאס ניצח
קצינים בכירים ימהרו לספר על הנזק האסטרטגי שנגרם לארגוני הטרור בשבוע החולף. אך בעזה התחושה היא אחרת. היא חדה ובהירה: ישראל היא זו שחוששת מעימות
פוליטיקאים ישראלים בוודאי יכחישו שחמאס ניצח. קצינים בכירים ימהרו לספר על הנזק האסטרטגי שנגרם לארגוני הטרור בשבוע החולף. אך בעזה התחושה היא אחרת. היא חדה ובהירה: ישראל היא זו שחוששת מעימות.

כיתה שנהרסה מפגיעת רקטה באשקלון צילום: אדי ישראל
במשך ארבע שנים התכונן חמאס לעימות הגדול. ממש כמו צה"ל, גם הצד השני הפיק לקחים מ"עופרת יצוקה". לצד התעצמות צבאית - הגדלת טווח הרקטות והשגת טילי נ"מ ונ"ט - ניסה חמאס למצוא דרכים להתמודד עם העליונות הטכנולוגית של צה"ל. הזרוע הרקטית נועדה לאזן במעט את המשוואה ולגבות מחיר מהעורף הישראלי כדי לשדר תחושה של חוסן ועמידות, אך הנחת היסוד הייתה שבשלב הראשון של המבצע, שבו מופעל חיל האוויר, יימצא חמאס בנחיתות מובהקת. לכן שאף חמאס להביא במהירות לעימות קרקעי, שבו ניתן להפתיע את צה"ל או לכל הפחות לגרום לו לבצע טעויות שיגבירו את הלחץ הבינלאומי.
אך להפתעת חמאס, גם לאחר שבעה ימים של ירי רקטות בלתי פוסק סירבה ישראל לשנות את כללי המשחק. גם כאשר ירו הארגונים הפלסטיניים על תל אביב ועל ירושלים, גם כאשר המטחים על באר שבע ואשדוד התגברו -
פעולה קרקעית לא הגיעה. "ניתן לסכם זאת בצורה פשוטה", כתב הפרשן הפלסטיני עלא רימאווי באחד מאתרי חמאס. "ישראל חוששת ממערכה קרקעית. מנהיגים ישראלים אומרים בצורה ברורה שזהו אינו הזמן המתאים למלחמה ארוכה עם חמאס, שתגבה מחיר כבד".
האם משמעות הדבר שחמאס ניצח? בהנחה שהעימות הנוכחי יסתיים כפי שהוא כעת, התשובה היא בפירוש כן. זהו ניצחון חמאסי. חשוב לזכור שהיחס בין ישראל לבין חמאס אינו סימטרי, ולכן גם את ההישגים צריך לבחון באופן לא סימטרי. בניגוד לפרסומים בימים האחרונים, מערכת הביטחון לא הצליחה לפגוע בפעילי טרור משמעותיים, ובטח שלא בכמויות שיגרמו נזק אמיתי לצד השני. השמדת מערך הפאג'רים היא כמעט חסרת משמעות כאשר חמאס יורה מדי יום על תל אביב וירושלים. האם זה משנה מהו הטיל שמכניס את האזרחים למקלט? גם הפגיעה בבורות השיגור ובמחסנים אינה רלוונטית כאשר חמאס מצליח לשמר יכולת ירי כזו שמשתקת את אזור הדרום גם אחרי שבעה ימים של כתישה אווירית.
מן העבר השני, הפעילות ההתקפית של חמאס נותרה עקבית. להבדיל מישראל, שהבטיחה להחריף את הפעילות הצבאית, אך הותירה אותה באותה רמה, חמאס המשיך לשלוט בקצב האש ובטווחים. להבדיל מהמסרים הישראליים הסותרים, כל דוברי חמאס הבהירו בצורה ברורה שהם לא יקבלו הפסקת אש, אלא אם יתקיימו תנאיהם.
העקביות הזו ייצרה תחושה שישראל היא זו שמבקשת שקט, בעוד חמאס מוכן להמשיך את המאבק. אם בתום המבצע יקבל חמאס הישג מדיני כלשהו, הוא יוכל לשווק לציבור שלו ניצחון מושלם.