הביטו למציאות בפנים

למרות יתרונותיה, "כיפת ברזל" רק דוחה את הקץ: חמאס יפסיק למרר את חיינו רק כשנסגור את נתיב ההברחות ונשלוט צבאית בעזה

נדב העצני | 21/11/2012 9:13

תגיות: כיפת ברזל,מבצע עמוד ענן,חמאס,רצועת עזה

כל הסופרלטיבים שמומטרים על גאונות "כיפת ברזל" נכונים, אבל יש ל"כיפת ברזל" גם צד שלילי ומסוכן: בניגוד לטענה הרווחת, היא לא מספקת למדינאים מרחב תמרון מדיני, אלא רק מרחב של הונאה עצמית וספין ציבורי. לו לא הייתה "כיפת ברזל" תחת ידם, לא ניתן היה להדחיק את מלוא המשמעות של מה שנשלח אלינו מעזה, ולא היה על מה לבנות ספקולציות שדוחות את הקץ ובורחות, בינתיים, מהמסקנה הבלתי נמנעת.

והמסקנה על הקיר: חמאס יפסיק למרר את חיינו ולאיים על עצם קיומנו רק כשנטפל בו כפי שטיפלנו בערפאת ובחבריו במרס 2002. כל עוד לא נחזור לעמדות של ערב ההתנתקות, נחמיר את מצבנו ובסוף נשלם בהרבה יותר דם כשנבצע את הבלתי נמנע. דווקא בגלל יתרונותיה הכבירים, "כיפת ברזל" מאפשרת לנו להדחיק את העובדה הנוראה והבלתי נסבלת שמנסים להרוג אותנו במיומנות ובאינטנסיביות הולכת וגוברת, ואנחנו לא משכימים להרוג את מבקשי נפשנו.

שוב ושוב טוענים שישראל, כמו כל מדינה אחרת, לא מסכימה שיירו עליה טילים, אבל אנחנו כן מסכימים. אימצנו את קונספציית ה"סבבים", שמניחה שיש לנו מחלה ממאירה, כזו שמתפרצת אחת לחודש-חודשיים בסימפטומים הולכים ומחמירים, אבל אין מה לעשות. אנחנו מדחיקים ומכחישים כדי לברוח מלקחת את התרופה האולטימטיבית, זו שתחלץ אותנו מהמחלה.

"היכולות של כיפת ברזל משקרות". המערכת בפעולה צילום: ראובן קסטרו

בימי אוסלו וערב ההתנתקות צחקו כל החכמים ממי שהזהיר מפני קטיושות על אשקלון ובאר שבע. עכשיו יודעים ילדי הגן שכל "סבב" מחמיר את מצבנו. מפצצות מרגמה מאולתרות עברנו לקסאמים ומשם לקטיושות ואף לפאג'רים. והקצב, כמו הכמות והתחכום, הולכים ומשביחים. הקמנו במו ידינו מוצב קדמי של איראן, ואנחנו מזינים ומטפחים את המפלצת מסבב לסבב.

דווקא על רקע כך, היכולות של "כיפת ברזל" משקרות. ביום שלישי בבוקר ירו על באר שבע מטח של 16 רקטות, ואותן כבר לא יכלה "כיפת ברזל" להכיל. ומה אם היו יורים 60 או 600? כל עוד לא נסגור את נתיב ההברחות ונשלוט צבאית ברצועה, המספרים רק ילכו ויאמירו. אלא ש"כיפת ברזל" מאפשרת לטיפשים לשחק בינתיים ב"נדמה לי." אפשר להקשיב לדיונים באולפני הטלוויזיה ולהתפוצץ. כל כך הרבה נשואי פנים, ביניהם גנרלים

בדימוס, מסרבים להביט למציאות בפנים.

יש שמשתעשעים עדיין במחשבה שאולי חמאס יצטרף לתנועה הציונית. יש שמכתירים את האחים המוסלמים כהפתעה החיובית של כל העסק. העובדה שנשיא מצרים מקפיד לא ליצור איתנו כל מגע, מזדהה עם האויב ומאיים עלינו בגלוי, הורדה מהשולחן. עדר של שחקני "נדמה לי" משלה אותנו שאולי גם במצרים - דברים שרואים משם לא רואים מכאן. עדר שמסרב להביט בעובדות ומתעלם מכללי המשחק בעולם האיסלאמי.

כבר בסוף שנות ה-60 הגו הגנרלים שרון, רבין וזאבי את תוכנית האצבעות. זו המסגרת הצבאית שבגללה הוקם גוש קטיף, במטרה לחצוץ בין הרצועה למצרים. במרכז הרצועה הוקמה אצבע נצרים ובדרום הנגב - התוחמת הצפונית. האצבעות הן התרופה היחידה לסרטן העזתי, וכל מי שדוחה את הקץ אשם בכמויות הדם שעוד יישפכו בדרך.